אז ככה זה עובד:
בצילום רחם יש שתי פעולות עם פוטנציאל הכאבה: תפיסה של צוואר הרחם כדי שיהיה אפשר להחדיר את הצינורית עם נוזל ההדגמה (זה שאפשר יהיה לראות ברנטגן) והחדרת הנוזל עצמו. הקטטר הנ"ל מחליף מכשיר בשם קוגלצנז (רק השם שלו עושה צמרמורת) שהוא מין מלקחיים עם שיניים בקצה, שאיתו היו תופסים את צוואר הרחם, וזה כנראה לא נעים בדיוק כמו שזה נשמע. הקטטר, אם אני מבינה נכון, חוסך את התפיסה הזאת, והוא מרחיב את צוואר הרחם עם בלון, ולא ברור איך לא חשבו על זה קודם. לכן, כדאי לרכוש מראש. את תחושת אי הנעימות עד כאב של החדרת הנוזל לרחם ולחצוצרות אין דרך מכנית למנוע, אבל אפשר לקחת כדורים נגד כאבים לפני. בכל מקרה, נכון ש"הקוגלצנז של טוגנדרייך" היא כותרת מצוינת לסיפור קצר? שנציע לאתגר קרת?