אני בכלל לא מתלהבת מתרופות
וכמעט לא לוקחת אקמול. כי אני מעדיפה לסבול כאב ראש, מאשר לקחת תרופה.
אף אחד מילדיי אינו לוקח תרופות על בסיס קבוע.
אני חושבת, עם זאת, שפתיחות צריכה להיות משני הצדדים.
את פתחת את השרשור בציטוט:
הציעו לכם תרופות "מרגיעות" לילד? הבטיחו לכם שזה עובד? שהתוצאות מיידיות, ו....שהמורה תהיה מרוצה וילדכם יישאר במסגרת?
האם באותה הזדמנות סיפרו לכם שהתרופות הללו מוגדרות כפסיכיאטריות?! שהמבנה הכימי שלהן זהה כמעט ל"אקסטזי" ושהן מוגדרות בקבוצת הסמים המסוכנים בארה"ב יחד עם ...קוקאין?!
מן הסתם שכחו לספר....
את מביאה פה השוואה בין אקסטזי, קוקאין וריטלין.
זכותך לחשוב, כמוני, שתרופות זה לא דבר אידיאלי, אבל הן לא רעל, ויש לפעמים שאין ברירה אלא להעזר בתרופות.
יש לי ידידה שרק תרופות נגד דיכאון הצילו את הבן שלה מהתאבדות.
את פתחת את השרשור בצורה מאוד שיפוטית, כשהשווית בין סמים ובין תרופות, והדברים שמשתמעים מהם הם נוראים.
איך היית מרגישה אם היו מביאים פה מחקר, (ויש כאלה), שילדים שלא השתמשו בריטלין התמכרו יותר לסמים קשים, מאשר כאלה שנעזרו בריטלין?
כל נושא התרופות הפסיכיאטריות הוא נושא שנוי במחלוקת, וכל הורה אכן צריך להחליט לפי הילד שלו ולפי השקפת עולמו וכן כל אדם על עצמו.
אם את לא רוצה תגובות כאלה - אל תביאי ציטוטים כל כך קיצוניים.
אני מסכימה איתך שלא צריך לתת תרופות בקלות, וצריך לבדוק כל דבר לגופו. רשמו לבן שלנו המון פעמים תרופות, שקראתי עליהן קודם באינטרנט, ואחר שקראתי לא הסכמתי לתת לו. כי אני חושבת שלא צריך להסכים אוטומטית לכל מה שרופא אומר. אנחנו חיים בעידן של ידע גלוי ופתוח יחסית, וכל אחד ישמע את הרופא, יקרא חומר ויחליט לבד מה מתאים לו ומה לא.
אבל למה לתקוף בצורה כזו מי שהחליט לתת תרופות?
תאמיני לי, שרוב האנשים - אם הם נותנים תרופות - הם נותנים בלב כבד.