כתבת בסוגריים "אם הוא לא צריך אותו"
ופה טמונה הבעיה:
מי מחליט?
מורים לא יכולים לתת לילדים ריטלין, אם ההורים מתנגדים (ואם יש כאלה שעושים זאת, הם עוברים על החוק, וצריך לצאת נגדם).
הם יכולים להפנות לאבחונים מתאימים.
ואם ההורים מסרבים? אם ההורים מסרבים לקחת לאבחון (ויש דברים כאלה). מה אז?
מי קובע אם הילד צריך או לא.
אז המורה שתלך לעזאזל, נכון?
כי אותה רק מעניין שקט.
את המורה מעניין שקט, כי כך כולם לומדים. וההורים חושבים לפעמים לא על הילד בכלל, אלא על "לא נעים" ומה, הבן שלנו יהיה בכיתת חינוך מיוחד? חלילה.
אבל את המחיר משלמים אחרים.
אז לא לתת ריטלין כדי שלכולם יהיה טוב
אבל זה שההורים נותנים לילד שלהם לסבול ולא נותנים שום טיפול (וזה ממש לא חייב להיות ריטלין. אני בטוחה שלמורים לא אכפת איזה טיפול, כל עוד הוא עובד) - אז זה בסדר.
צריך לדאוג שלא הילד יסבול, ולא הכיתה ולא המורה.
כן, גם המורה חשובה.