צידי או צדדי
- פותח הנושא אניפה
- פורסם בתאריך
צדדי בנפרד, צידי בנסמך.
ככל הנראה המילה "צידי" תבוא כשהיא קשורה ונסמכת לדבר מה, כגון צידי-הבית וכדו' (ראה גוגל). במילון אבן שושן: צְדָדִי ב (ת') [מן צַד] 1.ח הַנִּמְצָא בַּצַּד, שֶׁאֵינוֹ בַּמֶּרְכָּז: רְחוֹב צְדָדִי. דֶּרֶךְ צְדָדִית. 2.ב טָפֵל, שֶׁאֵינוֹ עִקָּרִי: "בְּהִפּוּךְ הַמִּשְׁפָּטִים הַצְּדָדִיִּים... בַּהֶקֵּשִׁים הַצְּדָדִיִּים" (רלב"ג, ההיקש, לפי קלצקין). עִנְיָן צְדָדִי. מַאֲמָר צְדָדִי. [צְדָדִית, צְדָדִיִּים, צְדָדִיּוֹת] צִדִּי ח (ת') [מן צַד] צְדָדִי, הַנִּמְצָא בַּצַּד: "קָרָא הָאַפִּיפְיוֹר מֵעֵבֶר לְדֶלֶת צִדִּית קְטַנָּה" (שלונסקי, תר' טיל 151). [צִדִּית, צִדִּיּ1ִים, צִדִּיּוֹת] xצַד (ז') [ארמית: צֵד, צֵיד; ערבית: צַדַּ פנה הצִדה] 1. עֵבֶר, צֶלַע, הַחֵלֶק שֶׁאֵינוֹ בָּאֶמְצַע: "וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים" (בראשית ו טז). "שְׁכַב עַל-צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי" (יחזקאל ד ד). "שְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי" (שמות כה לב). "וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה" (שמואל א כג כו). "(כַּוֶּרֶת) בֵּין עוֹמֶדֶת, בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ" (אוהלות ט ט). "(בְּהֵמָה) מִצַּד שֶׁרוֹאָה אוֹכֶלֶת, מִצַּד שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת" (סנהדרין קד
. 2.ת חֵלֶק, בְּחִינָה: "הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק" (בבא קמא א א). "שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן צַד עֲבֵרָה" (יבמות עז.). "יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֵיזֶה צַד-קִרְבָה" (קלצקין, כתבים 160). מִצַּד אֶחָד הִנְנִי מְרֻצֶּה מִן הַמַּעֲשֶׂה, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי צַר לִי עָלָיו. 3.ב כָּל אֶחָד מִן הַיְּרִיבִים בַּדִּין, אוֹ כָּל אֶחָד מִן הַבָּאִים לִידֵי הֶסְכֵּם: יֵשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת טַעֲנוֹת שְׁנֵי הַצְּדָדִים. הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד. "צַד א' מִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם לְצַד ב' כָּךְ וְכָךְ" (נוסח של חוזה). 4.ח עַמּוּד בְּסֵפֶר: הַדָּבָר נִזְכַּר לְעֵיל בְּצַד 55. 5.ח קָרוֹב, תּוֹמֵךְ, עוֹזֵר: "וְכָל חוֹלֶה שֶׁהָיָה לוֹ 'צַד' בֵּין גַּבָּאֵי בֵּית-הַחוֹלִים מָצָא מִטָּה וּרְפוּאוֹת" (עגנון, כפות תיג) [וראו עוד שאר הצירופים להלן]. [צִֽדָּה=לַצַּד; צַד-, צִדּוֹ... צִדְּכֶם; צִדִּים, צִדֵּי- גם צְדָדִים, צְדָדִין]
ככל הנראה המילה "צידי" תבוא כשהיא קשורה ונסמכת לדבר מה, כגון צידי-הבית וכדו' (ראה גוגל). במילון אבן שושן: צְדָדִי ב (ת') [מן צַד] 1.ח הַנִּמְצָא בַּצַּד, שֶׁאֵינוֹ בַּמֶּרְכָּז: רְחוֹב צְדָדִי. דֶּרֶךְ צְדָדִית. 2.ב טָפֵל, שֶׁאֵינוֹ עִקָּרִי: "בְּהִפּוּךְ הַמִּשְׁפָּטִים הַצְּדָדִיִּים... בַּהֶקֵּשִׁים הַצְּדָדִיִּים" (רלב"ג, ההיקש, לפי קלצקין). עִנְיָן צְדָדִי. מַאֲמָר צְדָדִי. [צְדָדִית, צְדָדִיִּים, צְדָדִיּוֹת] צִדִּי ח (ת') [מן צַד] צְדָדִי, הַנִּמְצָא בַּצַּד: "קָרָא הָאַפִּיפְיוֹר מֵעֵבֶר לְדֶלֶת צִדִּית קְטַנָּה" (שלונסקי, תר' טיל 151). [צִדִּית, צִדִּיּ1ִים, צִדִּיּוֹת] xצַד (ז') [ארמית: צֵד, צֵיד; ערבית: צַדַּ פנה הצִדה] 1. עֵבֶר, צֶלַע, הַחֵלֶק שֶׁאֵינוֹ בָּאֶמְצַע: "וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים" (בראשית ו טז). "שְׁכַב עַל-צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי" (יחזקאל ד ד). "שְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד וּשְׁלשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי" (שמות כה לב). "וַיֵּלֶךְ שָׁאוּל מִצַּד הָהָר מִזֶּה וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו מִצַּד הָהָר מִזֶּה" (שמואל א כג כו). "(כַּוֶּרֶת) בֵּין עוֹמֶדֶת, בֵּין מֻטָּה עַל צִדָּהּ" (אוהלות ט ט). "(בְּהֵמָה) מִצַּד שֶׁרוֹאָה אוֹכֶלֶת, מִצַּד שֶׁאֵינָהּ רוֹאָה אֵינָהּ אוֹכֶלֶת" (סנהדרין קד
. 2.ת חֵלֶק, בְּחִינָה: "הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן שֶׁדַּרְכָּן לְהַזִּיק" (בבא קמא א א). "שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן צַד עֲבֵרָה" (יבמות עז.). "יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֵיזֶה צַד-קִרְבָה" (קלצקין, כתבים 160). מִצַּד אֶחָד הִנְנִי מְרֻצֶּה מִן הַמַּעֲשֶׂה, אַךְ מִצַּד שֵׁנִי צַר לִי עָלָיו. 3.ב כָּל אֶחָד מִן הַיְּרִיבִים בַּדִּין, אוֹ כָּל אֶחָד מִן הַבָּאִים לִידֵי הֶסְכֵּם: יֵשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת טַעֲנוֹת שְׁנֵי הַצְּדָדִים. הַצַּד שֶׁכְּנֶגֶד. "צַד א' מִתְחַיֵּב לְשַׁלֵּם לְצַד ב' כָּךְ וְכָךְ" (נוסח של חוזה). 4.ח עַמּוּד בְּסֵפֶר: הַדָּבָר נִזְכַּר לְעֵיל בְּצַד 55. 5.ח קָרוֹב, תּוֹמֵךְ, עוֹזֵר: "וְכָל חוֹלֶה שֶׁהָיָה לוֹ 'צַד' בֵּין גַּבָּאֵי בֵּית-הַחוֹלִים מָצָא מִטָּה וּרְפוּאוֹת" (עגנון, כפות תיג) [וראו עוד שאר הצירופים להלן]. [צִֽדָּה=לַצַּד; צַד-, צִדּוֹ... צִדְּכֶם; צִדִּים, צִדֵּי- גם צְדָדִים, צְדָדִין]שתי הצורות תקינות
מאחר שמדובר באותו השורש - צד"ד. הצורה צדי מבטאת פשוט את ההגייה לפי הגזרה שהשורש משתייך אליה (כפולים) ולכן גם הדגש בדל"ת, ואילו ההגייה צדדי מבטאת הגייה כגזרת השלמים. ייתכן שהדוברים עורכים בידול משמעות בין צידי לצדדי (למשל: כניסה צדדית, אבל: משני צדי המתרס וכיו"ב), אולם כאמור, אין הבדל ממשי ביניהן אלא סגנוני בלבד.
מאחר שמדובר באותו השורש - צד"ד. הצורה צדי מבטאת פשוט את ההגייה לפי הגזרה שהשורש משתייך אליה (כפולים) ולכן גם הדגש בדל"ת, ואילו ההגייה צדדי מבטאת הגייה כגזרת השלמים. ייתכן שהדוברים עורכים בידול משמעות בין צידי לצדדי (למשל: כניסה צדדית, אבל: משני צדי המתרס וכיו"ב), אולם כאמור, אין הבדל ממשי ביניהן אלא סגנוני בלבד.
כתבתי לך הודעה שלמה בנושא, ראה למטה.
באשר להערתי, אסביר: שאלת "למה במילון אבן שושן משתמע שצדי נכתב רק בנסמך?" מכיוון שהשרשור מתייחס ל'צִדִּי' שיש לו ערך מילוני נפרד (גם באבן שושן, בדקתי) הרי שהוא אינו נסמך, כן? לכן שאלתי אותך שאלת הבהרה בניסיון להסב את תשומת לבך לכך שלא ייתכן שבאב"ש זה רק נסמך, ואתה מפספס משהו. בינתיים נדמה לי שהבנתי את אי ההבנה (ועל כך כתבתי לך הודעה מפורטת למטה) – ככל הנראה התבלבלת בין צורות התואר לבין צורות הנסמך של השם.
באשר להערתי, אסביר: שאלת "למה במילון אבן שושן משתמע שצדי נכתב רק בנסמך?" מכיוון שהשרשור מתייחס ל'צִדִּי' שיש לו ערך מילוני נפרד (גם באבן שושן, בדקתי) הרי שהוא אינו נסמך, כן? לכן שאלתי אותך שאלת הבהרה בניסיון להסב את תשומת לבך לכך שלא ייתכן שבאב"ש זה רק נסמך, ואתה מפספס משהו. בינתיים נדמה לי שהבנתי את אי ההבנה (ועל כך כתבתי לך הודעה מפורטת למטה) – ככל הנראה התבלבלת בין צורות התואר לבין צורות הנסמך של השם.
נראה לי שאתה מתבלבל בין התואר לשם.
1. שם העצם צַד (שורש צד"ד) בנסמך צַד־, ריבוי צְדָדִים, נסמך רבים צִדֵּי־ (אך לא *צְדָדֵי, לפי כל המילונים שברשותי; ברקלי מציין בהערותיו גם צִדְדֵי־). 2. התואר צִדִּי או צְדָדִי שמשמעותו "בצד". כמו למשל "כניסה צדית" או "הכנסה צדדית"
(זה כבר יותר במובן המטאפורי). במשמעות המילולית של "בצד" אין (תכונת ה"צדדיות") אין הבדל בין 'צדי' לבין 'צדדי'; זו אכן שאלה סגנונית, כפי שנכתב כאן. אך ל'צדדי' יש משמעויות נוספות שבהן לא משתמשים ב'צדי'. ההגדרות מתוך מילון ספיר: צִדִּי [עח] [ת'; צִדית, צִדִיִים, צִדִיות] <צדד> צדָדי, שבַּצַד צְדָדִי [ת'; צדָדית, צדָדִיִים, צדָדִיות] <צדד> 1. [עח] הנמצא בַּצד, שאֵינו בַּמֶרכָּז; 2. [יב] לא עיקָרי, טָפֵל; 3. [עח] שנוטֶה לצַד אחד; 4. [עח] של כּיווּן או של בּחינה, כּגון בּבּיטוּי: חַד-צדָדי הַכנָסה צדָדית הַכנָסה ממקור נוסף על זו העיקרית; חַד-צדָדִיוּת נטִייה לצַד אחד בלבד, ראִייַת צד אחד בִּלבַד של הדָבָר; רַב-צדָדִיוּת כל הצדדים של הדָבָר בצירופים שספיר מביא לדוגמה לא ניתן להחליף את "צדדי" ב"צדי". לא נגיד למישהו "יש לך ראייה חד צדית של הדברים" ולא נחליף את "הכנסה צדדית" ב"הכנסה צדית", כן?
1. שם העצם צַד (שורש צד"ד) בנסמך צַד־, ריבוי צְדָדִים, נסמך רבים צִדֵּי־ (אך לא *צְדָדֵי, לפי כל המילונים שברשותי; ברקלי מציין בהערותיו גם צִדְדֵי־). 2. התואר צִדִּי או צְדָדִי שמשמעותו "בצד". כמו למשל "כניסה צדית" או "הכנסה צדדית"
הודעתי משעה 15:26 לא הבהירה לך את הדברים? ../images/Emo10.gif
אחזור שוב על השורה התחתונה:
צדי / צדדי במובן המילולי ("בצד") – היינו הך, בחירה סגנונית בלבד. את יכולה לכתוב "כניסה צדית" או "כניסה צדדית" וזה נכון באותה המידה (אם כי הייתי בחורת באפשרות השנייה, מצלצלת לי טוב יותר בהקשר הזה).
ל'צדדי' יש גם משמעויות נוספות, מורחבות, שבהן ניתן להשתמש אך ורק בו (ואי אפשר להחליפו ב'צדי'). ראי פירושים ודוגמאות בהודעתי.
אחזור שוב על השורה התחתונה:
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.