העובדה
כי הם מנסים להפעיל לחץ על מערכת המשפט דרך הרחוב מקוממת. זו לא הדרך להילחם דרך החלטות שיפוטיות ולא תיתכן הפליה בין אזרח רגיל לבין אזרח השייך לקבוצת אוכלוסיה לה כוח פוליטי. מצד שני וללא קשר להפגנות הנ"ל, חייבים לזכור כי אדם חף מפשע עד שהוא מורשע על ידי בית המשפט. במדינה מתוקנת, לא העיתונות שופטת, לא המשטרה, לא הפרקליטות אלא רק בית המשפט. לאותו חרדי יש זכות למשפט הוגן בו יאופשר לו להשמיע את גירסתו. ענישה לדעתי היא רק לאחר הרשעה בבית משפט, ולא לפני. אם זה היה תלוי בי אותו אברך היה משוחרר למעצר בית עד תום ההליכים נגדו. הייתי משחרר אותו לא כי הוא חרדי אלא כי אני חושב שהשימוש במעצר עד תום ההליכים צריך להיות מרוסן יותר ממה שהוא כיום, כלפי כל נאשם ולא רק כלפי אותו חרדי. מעצר עד תום ההליכים צריך להיות מוגבל רק למקרים בהם מוכחת מסוכנות או שיש חשש לבריחה ורק לאחר שהתברר כי חלופות אחרות, כגון אזיקים אלקטרונים אינם מתאימים לשימוש במקרה מסוים. לא רק זאת, ישנה לדעתי בעיה בשיטה הישראלית אשר משתמשת יותר מידי במעצרים לצורך חקירה ובמעצרים עד תום ההליכים. 90 אחוז מהמעצרים לצורך חקירה בישראל מתגלים כמעצרי שווא. אחוז ההרשעות במדינת ישראל כלפי אלו שכבר הוגש כלפיהם כתב אישום, גבוה מכל מדינות המערב. האם זה אומר כי באורח נס, שיטות החקירה בישראל טובות יותר ואנו חסינים מהרשאות שווא? אני מאד מסופק בזה. גורם מספר אחד בהרשעות שווא במדינות המערב הינה ההודאה. בישראל, ההודאה נחשבת למלכת הראיות. הקונספציה של בית המשפט הישראל הינה כי חשוד מודה מאחר ומצפונו מעיק עליו. האמת שזו מכבסת מילים וכולנו מבינים כי חשוד לא מודה כי מצפונו מעיק עליו אלא מאחר ומופעל עליו "לחץ" מאד קשה. בפרשת עמוס ברנס, עיזאת נאפסו ועוד כמה פרשות התגלה כיצד גם אנשים חזקים נשברים תחת הלחץ ומודים במשהו שהם לא עשו. גם ללא הגילויים החדשים בפרשת חנית קיקוס לאף אחד אין תחושה טובה מאותה הרשעה אשר התבססה על הודאה בלבד. יהיו שיגידו כי בביקורת על עבודת המשטרה אנו פוגעים בביטחון האישי של כולנו. אני חושב שלא כך הוא אלא להפך, הביקורת תגרום לכך שהמשטרה תשתכלל ותהיה טובה יותר. בכך נהיה בטוחים יותר כי אנו מענישים עברינים אמיתיים ולא סתם אנשים חפים מפשע. חשוב לזכור כי במקרים כמו חנית קיקוס, המשמעות של הרשעה שגויה (אם הייתה כזו במקרה שלה) הינה כי הרוצח מסתובב חופשי וממשיך לאיים על בטחון הציבור.
