מכירה את התיאוריה הזו
וחושבת שזו עוד פסיכולוגיה בגרוש שקל לפרשן לפי הנוחות... אני חושבת שאנשים מצחייקם יותר בולטים, יותר זוכרים אותם, לכן באופן טיבעי אנחנו יותר זוכרים את השמנים המצחיקים מאשר אלפי שמנים שקטים שלא פורצים בבדיחה כל פעם שפוגשים אותם. בטח ובטח כשמדובר בנסיבות חברתיות, שזו הצורה שבה בדר"כ אנחנו פוגשים אנשים... אז כמו שכתבתי לא מזמן ממש באותו הקשר- אני חושבת שהאסוציאציה האחרונה של אנשים לגבי זה שאני מצחיקה. מי כמוך מכיר אותי ויודע
לא שאני לא מצחיקה, אבל זה ממש רחוק מלהיות המאפיין הבולט שלי...