../images/Emo124.gifתודה....אז גנבתי שעה
עכשיו, להתקלח, להתרענן, ומיד חוזרת. אבא שלו איתו....(הסכים להחליף אותי, אחרי שלושה ימים ושלושה לילות). דור הקטן הגיע לבי"ח עם כאבי בטן חזקים בהתקפים חזקים שבאים והולכים. התחילו בדיקות מקיפות, צילומי בטן, אולטראסאונד, שתן, צואה, דם כמובן ולא מצאו כלום...פשוט כלום...והבטן עדיין כואבת והחום נושק ל - 40 כל הזמן. הכי מטריף זה לא לדעת את הסיבה. והיום לאחר רגיעה קלה, החל להתלונן על כאבי גב...ממש צרח מכאבים. שלחו אותנו לצילום חזה....ומצאו דלקת ריאות חריפה בריאה הימנית. משגע אותי שצעעעעקתי ואמרתי...כל הזמן הילד אסתמטי, תמיד אחרי התקפות של שיעול אצלו, זה נגמר בדלקת ריאות, תעשו לו צילום חזה..אף אחד לא הקשיב.......בסוף צדקתי. מסתבר שלפעמים הרגש האימאי מנצח, מסתבר שאנחנו מכירים את הילדים שלנו הכי טוב. אז עכשיו הוא הושאר להשגחה נוספת, מקבל אנטיביוטיקה חזקה, נוזלים לוריד, אינהלציות כמובן...אבל הכי חשוב הוא חיוני ומחייך. תודה רבה לכם יקיריי, על הטלפונים, על המסרים, על התגובות, מחמם את הלב. אז...יאללה חייבת מקלחת, ולחזור כי האדון הקציב לי זמן...הוא צריך לעסוד מחר...(אני מיום א' לא עובדת בגלל דור) והוא...מה לעשות ,מתחילה להכיר אצלו צדדים שלא הכרתי...העבודה יותר חשובה. אז באמת הגברים שביניכם כאן...מעניין אותי לדעת איך אתם הייתם מתנהגים במקרה כזה (חלילה) לו היה קורה אצלכם?? סתם התחשק לי גם לבכות לכם...תודה חבר'ה אוהבת אתכם
לירז