צו ראשון

HiPpiE Boy

New member
צו ראשון

שלום לכם היום חזרתי מצו ראשון והלך יחסית די בסדר באימות נתונים אמרתי שאני לא רוצה להתגייס..היא שאלה אותי למה והבעיה שלא כולכך הצלחתי להתבטאות בפניה ואמרתי שזה בעיקר בגלל שאני לא מתאים למסגרת הצבא עברתי את הבדיקות הרפואיות|שם הרופא שאל אותי מה אני רוצה לעשות בצבא ואמרתי שאני לא רוצה לעשות צבא| אחרכך המבחנים הפסיכוטכניים המייאשים ואז עוד מבחן קטן|בגלל שיש לי אבחון| שאלחתי איפה אפשר לבקש קב''ן ולשחו אותי לדלפק בכניסה|אני מדבר על לשכת הגיוס בבאר שבע| שם הם נתנו לי דף שבו אני אמור לכתוב שאני רוצה קב''ן כתבתי ''פנייה לקבן''-סירוב גיוס ואז נתתי להם את זה ואמרו לי שזה לא מספיק שככה בחיים לא ייתנו לי קב''ן ושאני צריך לפרט יותר למה אני מבקש את הקב''ן כבר רציתי ללכת אז לא הייתה לי סבלנות לשבת ולכתוב מכתב הם אמרו לי שאני יכול לשלוח להם את זה בדואר את המכתב|אין לי מושג לאן| ואמרו לי גם שאני צריך ללכת לעורך דין שיחתום לי שאני פציפיסט |כמה זמן התהליך הזה לוקח?| עכשיו יש כמה בעיות....הבעיה היא שאין לי דעות מגובשות מספיק לא מבחינת פצפיזים ולא מבחינתם סרבנות מצפון...אני יודע שאם אני לא אצליח לקבל שיחרור מהבצא אני אכנס לדיכאון|גם בתקופת הצבא| האם מספיק להצהיר דברים רק בראיון אישי|אין לי מושג למה אבל לא היה לי ריאון אישי ואמרו לי שאני צריך לחזור מתישהו שוב| או שגם כדאי להצהיר גם בראיון וגם בקב''ן|אם אני אקבל...עד כמה קשה לקבל קב''ן?| האם מישהו יכול לעזור לי בניסוח המכתב?... וגם בכול הקטע של הפצפיזם|כול הדעות והערכים...כי שוב פעם אין לי דעות מספיק מגובשות| ועד כמה קשה לבנים לצאת מטעמי פצפיזם? תודה רבה
 
היפי היפי יאי!

לא מתאים למסגרת הצבאית די לא קשור בפציפיזם. חבל שלא עזרת כוחות ואמרת שאתה לא רוצה להתגייס מסיבות מצפוניות. לטעמי לכל מלשב מגיעה פגישה אחת עם קבן, אחרי זאתי זה כבר בעייתי ואתה צריך לחדש להם משהו. אם אני טועה, תקנו אותי. אני לא מבינה את הכיוון בו אתה הולך. מצד אחד אתה רוצה לשלוח מכתב, מצד שני, אתה מתעקש לשלוח אותו לקבן. אתה צריך לבחור בדרך אחת. או לנסות לצאת מהצבא מטעמי מצפון, או לצאת מהצבא ע"י קבן. התצהיר שעליו אתה אמור לחתום, לוקח ממש שניות אחדות אם יש לך את הנוסח המתאים, חתימה שלך ושל העו"ד והביתה. מיקי בעיקר, ואני ממש בקטנה, נוכל לעזור לך עם המכתב. אבל שוב, תבחר בכיוון, ולך איתו עד הסוף, אתה מעורער ומהורהר וזה לא מה שיעזור לך. לבנים קשה מאד לצאת על פציפיזם, מה לעשות, הם חשובים יותר מבנות, או פחות חשובים... אבל תמיד כדאי לנסות. בקשר לידע וגיבוש עמדות.. אם תקרא, תחכים, אם תשמע דעות בעד ונגד, תחכים ואדרבא, תוכל לגבש את דעותיך, כשל אחר או כנגד אחר. כאן עבורך, אסיה
 

Mushroom3

New member
אחי..

הייתי בערך כמוך בצו הראשון שלי(אבל קצת יותר מתון) ואמרתי שאני אעשה הכל בשביל לא ללכת לקרבי(אפילו מוכן לשבת בכלא) מאז הספקתי לגדול בשנה והדעות שלי הספיקו להתגבש קח ת'זמן ,תחשוב טוב ומי יודע אולי תשנה גישה ותרצה לשרת בצבא אם אתה שואל אותי אז התקופה הזאת שלפני גיוס היא התקופה דיי מסריחה כי אין לך תכלס מסגרת ולא תמיד אתה מוצא עיסוק אז אם אתה לא מאורגן על איזה משהו שיעסיק אותך בזמן הזה של הצבא אז באמת יכול להיות שזאת תהייה תקופה דיכאונית בשבילך
 

danny girl

New member
ואחרי הצבא תהיה לו מסגרת?

אחרי הצבא הוא יכול ללכת ללמוד. גם עכשיו הוא יכול ללכת ללמוד. הוא גם יכול לעשות שירות לאומי או לעבוד ולחסוך למה שהוא רוצה או ללכת לטייל או סתם להנות מחופש ורק אז להחליט... הצבא לא צריך להיות המושיע שלנו ועדיף אם אפשר- לא להתפשר על עקרונות (אגב, לאנשים כמוני אמור להיות בערך שבוע חופש בין בי"ס לצבא.)
 
למעלה