היי
וסליחה על הדיליי, הייתי מנותק מהרשת בסופ"ש
אם יגייסו או לא בגלל ה-OCD זה דבר שתלוי במצב וברמה של ההפרעה... אבל אני חושב שאם לא מדובר במקרה ממש קיצוני אין לך מה לדאוג, במיוחד אם את רוצה להתגייס.
לגבי מיתוסים שקשורים לשחרור על 21 נפשי... רובם שגויים. הדברים היחידים שבאמת נוגעים לזה, הם רישיון נשק שקשה יותר להוציא, ובמקרים מסויימים רישיון נהיגה במידה ואת צריכה לעשות אותו מחדש עקב שלילה, וייתכן גם שאם עדיין אין לך ותרצי לעשות זה יכול להוות בעיה, אבל לא רצינית מדי. למיטב הבנתי יש מבחנים מסויימים שצריך לעבור אבל אין בעיה לעבור אותם. לי בכל אופן כבר היה רישיון כשקיבלתי 21 (שכחתי להזכיר שעשיתי שירות חלקי), ולא הייתה לי שום בעיה. יש את הנושא עם מקומות עבודה שמעסיקים שואלים על זה, אבל דבר ראשון לא חייבים לספר להם מה סיבת השחרור, ומעבר לזה לי זה לא הפריע להתקבל לעבודות.
אין שום דבר רע בזה שאמרת להם שאת הולכת לפסיכולוג, לא חסרים חיילים שרואים קב"ן (פסיכולוג צבאי) בצבא. לי היו פגישות שבועיות איתו.
לגבי הטירונות, מבחינת OCD הייתי כנראה בתקופה יותר טובה, ואני מניח גם שהחשיפה הממושכת ללכלוך ותנאים לא נעימים אחרים עזרה לי להתמודד, ככה שלא סבלתי ממנו ממש בזמן הטירונות, דווקא יותר בשאר הזמן שלי בצבא... העניין הוא שסבלתי בטירונות מבחינה נפשית דווקא מסיבות אחרות, בגלל הלחץ התמידי והעניין של לעמוד בזמנים, במיוחד לקום כל בוקר ב-5 או יותר מוקדם, לעלות על מדים ולהתייצב בזמן למסדר, העייפות המצטברת והקושי הפיזי-מנטלי שבה בעקבותיה, יחד עם זה שאין רגע לעצמך, תמיד יש משהו לעשות, אם זה לסדר את המיטה והחדר בזמן קצוב, או להעמיס את האוטובוס בציוד על הבוקר לפני היציאה למטווחים, אם כי זה קרה רק פעמיים אבל הנקודה ברורה, תמיד יש פעילות, תחת זמנים ועייפות. יש כמובן הפסקות פה ושם במשך היום אבל זה לא שאפשר לעצום עין עד סוף היום...
ועם כל זה, כשזה נגמר הרגשתי שזו הייתה תקופה טובה, וקשה להסביר למה. כנראה יש משהו מספק בלעבור את המסלול הזה על אף הקשיים האישיים. גם נורא מתחברים למפקדות אחרי תקופה כזו.
אני לא רוצה שתראי את זה כמשהו שחור כי זה לא ככה. זו הייתה החוויה האישית שלי, ואני צריך לציין שהייתה לי גם בעיה פיזית שהשפיעה עליי מנטלית וגרמה לחלק גדול מהקושי שלי באותו זמן, ככה שהחוויה האישית שלך לא חייבת להיות כזו. אני מבין שה-OCD שלך לא מקל עלייך בימים אלה, לכן אני חושב שחשוב שתדברי על זה בפתיחות עם הפסיכיאטר/פסיכולוג ועם המש"קית ת"ש, כדי שתגיעי לטירונות שתתאים לך ותקל עלייך. אני הייתי בטירונות שמיועדת לאנשים עם פרופיל נמוך וקה"ס (קשיי הסתגלות).
ודבר אחרון לגבי חשיפה ומניעת תגובה, יש משהו בזה, אבל זה לא דבר כל כך פשוט, לי איכשהו היה מזל להיות בתקופה טובה ככה שהסתדרתי מהבחינה הזו, אם כי איכשהו זה לא עזר לי אחרי שזה נגמר. אפשר ועדיף לעשות את זה בטיפול אצל פסיכולוג, זה נקרא CBT, טיפול קוגנטיבי התנהגותי. אולי תשקלי לעשות את זה, אם לא עושה את זה כבר. מעבר לזה, תתייעצי עם הפסיכולוג שלך לגבי כל העניין. אולי תשקלי טיפול תרופתי, זה יכול לעזור באופן כללי ובטירונות בפרט.
בהצלחה לך
