צו ראשון

[larisa125]

../images/Emo45.gif

כשקיבלתי את הצו לא ידעתי אם לבכות או לשמוח... כולם אומרים לי "מזל טוב" אבל זה מפחיד אותי :S

 

[asaf105]

../images/Emo45.gif

אני גם לא מבין מה מתלהבים כאילו בא לי לבכות שקיבלתי את זה אפילו לזרוק את זה לפח

 

[noam270]

דייי נו עכשיו אני מרגישה פריקית ><

כי אני ממש רוצה לסיים את הלימודים ולהתגייס, או לפחות להגיע לצו ראשון, לא יודעת, זה ממש אדיר בעיניי, תחשבו על זה, עולם חדש לגמרי, אתם יכולים סופסוף לעשות משהו מועיל בזמן שלכם במקום לחרוש לבגרויות, מכירים מלא אנשים חדשים, לומדים, אז לי כל הדברים האלה נראים אחלה

בדיוק אתמול דיברתי קצת עם אמא על הצבא, ועל איזה דברים מעניינים יש שם וכל מיני תפקידים...

 

[supercoconut]

לי זה נראה הכי בכיף :ם

מה משהו חדש. שעוד לא ניסינו. זה הכי מעניין.

 

[סרנדיפיות]

חח

נו, אז תתגייסי. בהתחלה זה יראה לך מרגש - הכל חדש! אנשים חדשים, דברים חדשים, משימות חדשות! בדיוק כמו כתה א וכתה ז וכתה י. בא' את מתרגשת מזה שאת מתחילה בית ספר. את ילדה גדולה עכשיו! יואויואו. בכתה ז', את בכלל ילדה גדולה שאין כמוהה - התחלת חטיבה! אצלינו זה אומר לעבור לבי"ס חדש, עם אנשים חדשים, מורים חדשים, מקצועות חדשים, מקום שקוראים בו לחשבון מתמטיקה! ריגוש אש. כתה י' את מתחילה את התיכון... בהתחלה זה די מרגש. אבל פחות כבר. הפואנטה שלי, שכל דבר חדש בהתחלה הוא מרגש, אני לא יכולה להתווכח עם זה, אבל אחרי חודש-חודשיים... זה כבר יהיה עוד סתם דבר מסריח בחיים שלך שתרצי כבר שהוא יגמר. ואחרי הצבא? אחרי הצבא צריך להתחיל לחשוב מה לעזאזל תעשי עם החיים שלך. ואחרי שתדפקי ת'ראש בקיר כמה פעמים ביום ותביני מה את רוצה לעשות, תנחשי לאן את חוזרת? ללימודים! ללחרוש, לשבת בשיעורים ולהקשיב למורה במבט של "מההה" וכו' וכו' וכו'. כן, לגדול זה משהו פשוט כל כך כיפי ומקסים... סליחה על ההתקף פסימיות