בגינה ניתן הפרופיל שתי ספרות אחרונות זה חומרת הפרופיל(יאני 97 64 וכ'ו). נגיד (עכשיו סתם זרקתי) עבור מחלות עיינים הפרופילים מתחילים ב 56 עבור בעיות עקמת ב 87 (זה לא זה סתם זרקתי) בגדול זה לא אמור לומר כלום לאף שליש אבל כל הפרופילים שקשורים לבריאות הנפש מתחילים באותם שתי ספרות, זו הדרך היחידה שאני חושבת שהם יכולים לעלות על זה בשלישות למי יש פרופיל בגין בעיה נפשית אבל שוב אני לא שלישה ולא עובד בכוח אדם או מדור קצונה בצהל
ישנו "מתאם קצונה" שנקבע בהתאם לנתונים האישיים. כאשר מאבחנת פסיכוטכנית מפנה לקב"ן הוא מחזיר לה את קביעותיו בנושא. אם הוא יגיד שלהערכתו מתאם הקצונה הוא אפס אז כך הוא יהיה. אם לא, אז לא.
אני יענה על כמה שאלות ואנסה לעשות סדר בבלגן דבר ראשון חשוב לי להסביר לכל ההורים כאן את הרקע שלי בנושא, אני מנהלת פורום מתנדבים לצה"ל מזה ככמעט שנה. במקצועי אני מהנדסת אוירונאוטיקה ולומדת לתואר שני ועובדת בתחום בצבא(ככה שאני באמת לא עובדת עבור תא מתנדבים) הגעתי להיות מתנדבת בצבא כי התפתחה לי בעיה רפואית שחייבה פרופיל 21 ובגלל המקצוע נתנו לי 30 (מה שנקרא מקצוע נדרש). המצב להיום הינו כזה: * עבור פרופיל 21 נפשי לא ניתן להשיג סיווג ביטחוני שהוא יותר מסיווג שמור (וגם סיווג שמור הינו בעייתי לקבל ובד"כ זה אחרי התעקשות של המפקדים). ההנחייה הזאת היא לא מתא מתנדבים אלא מהגורמים שאחראים על מתן הסיווג (השב"כ). * יש רשימה של הפרעות נרולוגיות שונות אשר בצה"ל מתייחסים אליהן כאל הפרעות נפשיות. אין לי את הרשימה המדוייקת לדעתי בעת מתן הפרופיל המל"שב יודע את זה (זה גם לא בעיה לברר כי תיקו הרפואי של אדם רכושו). * לפני כשבוע פנימי לתא מתנדבים בשאלה המעניינת איזה תפקידים כן אפשר להציע למתנדב עם 21 נפשי-> לא קיבלתי עדיין תשובה רצינית בנושא(התשובה שקיבלתי זה שלא ניתן לבצע כל תפקיד שדורש סיווג סודי). * מערכות המחשבים בצה"ל עובדות כולן בסיווג סודי ומעלה כיום. לצערי בשנה האחרונה נתקלתי בלא מעט מלשבי"פ שמעוניינים להתנדב וילדים מוכשרים ברמות (אני מדברת על ילד שהוציא 750 בפסיכומטרי) ובגלל הסיווג זה לא ניראה שיתנו לו תפקיד מעניין בצבא. אשמח לענות על שאלות נוספות ולנסות לעזור הילה נ.ב לדעתי אם רוצים לפצוח באשמות במיקרה הנ"ל תא מתנדבים זה לא הכתובת הם לא מחליטים האם מחלה מסויימת מוגדרת כ21 נפשי או לא.
למדתי הרבה ואני עדיין צריכה ללמוד. הבן שלי הוא לא אספרגר. הוא מאובחן כאוטיסט בתפקוד גבוה עם עכוב התפתחותי ולקויות למידה לרוב. אני לא מצפה שהוא יקבל תפקיד שיהיה מעבר לכוחותיו אבל אני מצפה שיהיה מי שיקלוט אותו למערך הצה"לי, הכ"כ שונה משגרת חייו, ברגישות ובהגינות. הוא, למשל, מצפה להיות נהג או אפילו לעבוד כאפסנאי. אבל גם בתפקידים אלו הוא יצטרך אנשים סביבו שיהיו סבלניים ומקבלים. יש בו ילדותיות ותום גדולים שממש מפחידים אותי ותחושתי היא שהכי טוב שיהיה לידי כדי שאוכל לשמור עליו תמיד, אבל, עם תחושותיי אתמודד. יהיה קל יותר להתמודד אם אדע שיש מערכת שמודעת לאנשים המיוחדים שהיא מגייסת ויודעת לגונן עליהם. למזלינו, הוא לא "מורעל" גיוס ואם אראה שאין קרקע יציבה לקליטתו, הוא יוותר על כך בלי יסורים גדולים מדי. המון תודה על המידע ועל הנסיון הרב שחלקתם, תחזיקו לנו אצבעות
אלא מאובחן כאוטיסט בתפקוד גבוה וגם לנסיוני ולדעתי יש הבדלים משמעותיים ואפילו גדולים מאוד בין אספים לאוטיסטים(וגם הרבה מאוד קווים משותפים) כמו שאני מרגיש ויודע את הדברים זו טעות לחבר בין תמימות ו"ילדותיות" לבין חוסר מסוגלות לימודית או חוסר יכולת לפעולות משמעותיות ויצירתיות ומורכבות(נדמה לי שזו אחת הסיבות שאנשים תמיד מופתעים כשכל מיני אוטיסטים פתאום עושים דברים מדהימים) אלא שזה באמת נורא תלוי בסביבה ובקיום של אנשים שמסוגלים לראות ולהבין את זה כהלכה חשוב מאוד למצוא סביבה,או אפילו אדם אחד, שלא ינצל את התום והילדותיות לרעה או למען אינטרסים צרים קצרי טווח אלא תבין ותראה ותרגיש את טבעם האמיתי במקרה כזה כל הפיקציה של עיכוב התפתחותי ולקויות למידה תעלם כלא הייתה קשה לי להאמין שאפשר למצוא סביבה כזאת בצבא
שמוצאים לו תפקיד לא "סתם זורקים אותו" המפקדים מודעים לבעיה (ברמה של סא"ל) הם יודעים לשים דגש ולא לצעוק או להתפרץ על החיל. בטירונות מתנדבים סייעתי כאן כבר לכמה הורים עם בעיה דומה באמת דאגו .. דווקא בנושא הזה באמת אין בעיה
למדתי הרבה ואני עדיין צריכה ללמוד. הבן שלי הוא לא אספרגר. הוא מאובחן כאוטיסט בתפקוד גבוה עם עכוב התפתחותי ולקויות למידה לרוב. אני לא מצפה שהוא יקבל תפקיד שיהיה מעבר לכוחותיו אבל אני מצפה שיהיה מי שיקלוט אותו למערך הצה"לי, הכ"כ שונה משגרת חייו, ברגישות ובהגינות. הוא, למשל, מצפה להיות נהג או אפילו לעבוד כאפסנאי. אבל גם בתפקידים אלו הוא יצטרך אנשים סביבו שיהיו סבלניים ומקבלים. יש בו ילדותיות ותום גדולים שממש מפחידים אותי ותחושתי היא שהכי טוב שיהיה לידי כדי שאוכל לשמור עליו תמיד, אבל, עם תחושותיי אתמודד. יהיה קל יותר להתמודד אם אדע שיש מערכת שמודעת לאנשים המיוחדים שהיא מגייסת ויודעת לגונן עליהם. למזלינו, הוא לא "מורעל" גיוס ואם אראה שאין קרקע יציבה לקליטתו, הוא יוותר על כך בלי יסורים גדולים מדי. המון תודה על המידע ועל הנסיון הרב שחלקתם, תחזיקו לנו אצבעות
אחרי שתמלאו את הפרטים בטופס במרפאה ותשלחו, חכו לתעודת הפטור ולאחר מכן שימשיך בחייו. אם לצבא היה עניין אמיתי בשילוב אוטיסטים ובניצול כישוריהם באופן כזה שגם יתרום לעתידם המלצתי הייתה אחרת. כל עוד זה המצב - עזבו אתכם. חבל על הזמן שלו.
גיוס עם 45 הוא הרע משני העולמות גם מגביל את האפשרויות, וגם גיוס רגיל, לא התנדבות, מה שאומר שאפשר לכפות על החייל שיבוץ, תנאי השירות רגילים, לא כמו של מתנדב, והסבירות שיגיע למפקד מכיל נמוכה.
גם שלנו הגיע. הבת שלי לקחה את הצו איתה לבקו"ם. היא תבדוק הכל ותגיד לי ואני אעדכן אותך. ובעניין אחר ומשמח - הבן שלי יוצא לטיול לפראג לפידידונים בתפקוד גבוה מאוד ב1.4 , רוצה שאשלח לך פרטים?
אבל הסירי דאגה מליבך. לא עולה על דעתי לשלוח אותו לצבא. הוא ממש ממש לא מתאים לשם. ולמען הגילוי הנאות - לי היה סעיף נפשי פרופיל 65 ולא יכולתי לקבל סיווג ביטחוני ובסופו של דבר ויתרתי על הכבוד והלכתי לעבוד בהייטק.