צו הביניים
אז מה היה לנו?
עורך דין שלא ידע לענות האם ניתן להפריד בין: חנייה, טיסה ופעילות בדק.
מפקד חיל אויר לשעבר שהעריך שניתן להקים שדה תעופה אזרחי בעין שמר תוך 6 חודשים (כי הקים כזה בעבר בלבנון...).
3 שופטים שניהלו דיון ענייני, אך הגיעו להחלטה אומללה (ועל כך בהמשך)
וצד קשור (חטיבה בתוך רשות שדות התעופה) שמפרשן את אותה החלטה (מטעם המשיבים) להגבלות אופרטיביות המפורסמות על ידו והמחייבות את העותרים לבג"ץ.
מדינת ישראל...
הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות... נראה שלהרכב השופטים היו דוקא כוונות טובות, אבל חוסר הכרות עם התחום והחלטה שכוללת איסור גורף על פעילויות או טיסות שלא הותרו מכוח צו הביניים יוצרת שורה של איסורים ועיוותים שקשה לתאר שאליהם התכוון הרכב השופטים הנכבד.
מה אסור? שורה של פעילויות שהיקפן יחסית לפעילות (בקרבת השדה) זניח אך תרומתן לציבור ניכרת. דוגמאות?
טיסות ניסוי עבור תעשיות בטחוניות (יש בערך שתי טיסות כאלה בחודש, ואני לא בטוח שמישהו במדינה מעוניין להפסיק אותן...)
סיורי קווים - מלבד ההמראה והנחיתה כל הפעילות אינה מתבצעת באזור השדה והחשיבות הציבורית עצומה. סיורים כאלו כוללים: סיורי קווי מתח (של חברת החשמל), סיורי קווי סיבים אופטיים (של ספקי אינטרנט), סיורי קווי צינורות נפט/גז וכדומה. מישהו רוצה לפגוע בפעילות הזו?
שורה של פעילויות אחרות שתרומתן לציבור רבה: הזרעת עננים, טיסות חקלאיות, טיסות פיקוח, סיורי שמורות טבע וכו'.
כל הטייסים הפרטיים ש"בסיס האם" שלהם (או בית הספר בו הוציאו רשיון) הוא הרצליה קיבלו היום שלילה.
למעשה, אף אחד אחר לא ישכיר להם מטוס בישראל, ויכולתם לממש את זכויות הרשיון שרכשו בהשקעה של שנים ירדו (לעת הזו) לטמיון.
טייסים לא נולדים טייסים מסחריים. החוק מחייב צבירת שעות (פרטיות) טרם הוצאת הרשיון המסחרי. כל הטייסים שנמצאים בתהליך הכשרה מקצועית של שנים (וצוברים שעות "פרטיות") קיבלו היום שלילה.
גם יכולתם לשמר את רשיונם הפרטי נשללה, ברגע בו נשללה זכותם לצאת לטיסה פרטית (ולטוס את מינימום השעות הנדרש מהם על פי חוק!).
דוקא "העשירון העליון" יכול להעביר את כלי הטיס הפרטי לשדה אחר (או למנחת פרטי...) ולטוס משם. הנפגעים הם אותם יחידים שאין ברשותם כלי טיס פרטי ורשיון הטיס (שיכלו לממש בפועל רק משדה התעופה הרצליה) - נשלל.
אם רוצים להמשיך על דרך האבסורד, שורה של פעילויות אחרות אסורה אף היא בשדה.
מנהל השדה (לדוגמה) מפעיל בשדה התעופה משרד ממנו הוא עובד.
הפעלת אותו משרד היא הפרה בוטה של צו הביניים משום שהיא לא: חניית מטוסים, הפעלת מתקני בדק, או טיסות...!
גם רת"א מפעילה בהרצליה משרד מפקחים. גם פעילות זו אסורה...
בקיצור – חלם
כמובן ש"הפגיעה ההיקפית" והיכולת לפעול לאורך זמן נפגעה באופן אנוש וללא שינוי בהול בצו הביניים תהפוך לגזר דין מוות לתעופה הכללית בישראל.
בתי ספר (שפעילותם הוגבלה ל-90 יום?) אינם יכולים להמשיך לתפקד ללא המשך "אספקת טיסות" לחניכים שסיימו את הכשרתם...
אותן חברות מתפרנסות גם מפעילות מסחרית (של טיסות "כיף"/טיסות VIP/טיסות עסקים - שחלקן מאוד חשובות למדינת ישראל). גם פגיעה זו לא תאפשר את המשך פעילותן.
במצב עניינים זה כבר עדיף היה לסגור את השדה על מנת לחייב את כולם "לעשות מעשה" ולפתור את הבעייה.
הגסיסה בשלבים עליה הוכרז היום היא סוג של התעללות בגוויה.
ללא תיקון בהול של צו הביניים עד שיגיעו לבצע החייאה מלאכותית בחולה, כבר לא יהיה את מי להציל!
אז מה היה לנו?
עורך דין שלא ידע לענות האם ניתן להפריד בין: חנייה, טיסה ופעילות בדק.
מפקד חיל אויר לשעבר שהעריך שניתן להקים שדה תעופה אזרחי בעין שמר תוך 6 חודשים (כי הקים כזה בעבר בלבנון...).
3 שופטים שניהלו דיון ענייני, אך הגיעו להחלטה אומללה (ועל כך בהמשך)
וצד קשור (חטיבה בתוך רשות שדות התעופה) שמפרשן את אותה החלטה (מטעם המשיבים) להגבלות אופרטיביות המפורסמות על ידו והמחייבות את העותרים לבג"ץ.
מדינת ישראל...
הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות... נראה שלהרכב השופטים היו דוקא כוונות טובות, אבל חוסר הכרות עם התחום והחלטה שכוללת איסור גורף על פעילויות או טיסות שלא הותרו מכוח צו הביניים יוצרת שורה של איסורים ועיוותים שקשה לתאר שאליהם התכוון הרכב השופטים הנכבד.
מה אסור? שורה של פעילויות שהיקפן יחסית לפעילות (בקרבת השדה) זניח אך תרומתן לציבור ניכרת. דוגמאות?
טיסות ניסוי עבור תעשיות בטחוניות (יש בערך שתי טיסות כאלה בחודש, ואני לא בטוח שמישהו במדינה מעוניין להפסיק אותן...)
סיורי קווים - מלבד ההמראה והנחיתה כל הפעילות אינה מתבצעת באזור השדה והחשיבות הציבורית עצומה. סיורים כאלו כוללים: סיורי קווי מתח (של חברת החשמל), סיורי קווי סיבים אופטיים (של ספקי אינטרנט), סיורי קווי צינורות נפט/גז וכדומה. מישהו רוצה לפגוע בפעילות הזו?
שורה של פעילויות אחרות שתרומתן לציבור רבה: הזרעת עננים, טיסות חקלאיות, טיסות פיקוח, סיורי שמורות טבע וכו'.
כל הטייסים הפרטיים ש"בסיס האם" שלהם (או בית הספר בו הוציאו רשיון) הוא הרצליה קיבלו היום שלילה.
למעשה, אף אחד אחר לא ישכיר להם מטוס בישראל, ויכולתם לממש את זכויות הרשיון שרכשו בהשקעה של שנים ירדו (לעת הזו) לטמיון.
טייסים לא נולדים טייסים מסחריים. החוק מחייב צבירת שעות (פרטיות) טרם הוצאת הרשיון המסחרי. כל הטייסים שנמצאים בתהליך הכשרה מקצועית של שנים (וצוברים שעות "פרטיות") קיבלו היום שלילה.
גם יכולתם לשמר את רשיונם הפרטי נשללה, ברגע בו נשללה זכותם לצאת לטיסה פרטית (ולטוס את מינימום השעות הנדרש מהם על פי חוק!).
דוקא "העשירון העליון" יכול להעביר את כלי הטיס הפרטי לשדה אחר (או למנחת פרטי...) ולטוס משם. הנפגעים הם אותם יחידים שאין ברשותם כלי טיס פרטי ורשיון הטיס (שיכלו לממש בפועל רק משדה התעופה הרצליה) - נשלל.
אם רוצים להמשיך על דרך האבסורד, שורה של פעילויות אחרות אסורה אף היא בשדה.
מנהל השדה (לדוגמה) מפעיל בשדה התעופה משרד ממנו הוא עובד.
הפעלת אותו משרד היא הפרה בוטה של צו הביניים משום שהיא לא: חניית מטוסים, הפעלת מתקני בדק, או טיסות...!
גם רת"א מפעילה בהרצליה משרד מפקחים. גם פעילות זו אסורה...
בקיצור – חלם
כמובן ש"הפגיעה ההיקפית" והיכולת לפעול לאורך זמן נפגעה באופן אנוש וללא שינוי בהול בצו הביניים תהפוך לגזר דין מוות לתעופה הכללית בישראל.
בתי ספר (שפעילותם הוגבלה ל-90 יום?) אינם יכולים להמשיך לתפקד ללא המשך "אספקת טיסות" לחניכים שסיימו את הכשרתם...
אותן חברות מתפרנסות גם מפעילות מסחרית (של טיסות "כיף"/טיסות VIP/טיסות עסקים - שחלקן מאוד חשובות למדינת ישראל). גם פגיעה זו לא תאפשר את המשך פעילותן.
במצב עניינים זה כבר עדיף היה לסגור את השדה על מנת לחייב את כולם "לעשות מעשה" ולפתור את הבעייה.
הגסיסה בשלבים עליה הוכרז היום היא סוג של התעללות בגוויה.
ללא תיקון בהול של צו הביניים עד שיגיעו לבצע החייאה מלאכותית בחולה, כבר לא יהיה את מי להציל!
