go ask alice
New member
צורך לשתף 
לא ביקרתי בפורום כמה חודשים טובים, והפסקתי להתעסק בחלומות הצלולים באופן אינטנסיבי כמו קודם, בגלל שהייתה לי תקופה בה הייתי מבולבלת וכבר לא ידעתי/התקשיתי להפריד בין הזכרונות שלי - אלה שחוויתי במציאות ואלה שבחלומות. אז לקחתי כמה צעדים אחורה. למרות שאני עדיין מוקסמת מהעניין... אני עדיין מחזיקה יומן חלומות בצד השני של המיטה וכותבת פעם ב...,חלומות. רציתי לחלוק משהו שקרה לי פעמיים שלושה, עם אנשים שיודעים על מה אני מדברת. יכול להיות שבאמת כל התהליך לפני כן שינה את התת מודע שלי, אימן אותו ולימד אותו בצורה עמוקה ממה שתיארתי(?). אני זוכרת רק את החלום האחרון לצורך הדוגמא כי הוא קרה השבוע, נזכרתי בו רק בשעות הלילה המאוחרות (השעות הכי מפוקסות שלי) לפתע כמו נוסטלגיה, הייתי ממש משוכנעת שהייתי בשבדיה. הבעיה היא שלא זכרתי את זה בתור חלום, ומצאתי את עצמי מתווכחת עם עצמי או עם המוח שלי שזה משהו שקרה באמת! כי זכרתי איך להגיע מהדירה שכביכול גרתי בה אל מסלול עם ספסלים ועצים, וגם כמה חנויות עתיקות ופרצופים של אנשים. וממש התחלתי לנסות להיזכר האם באמת ביקרתי בשבדיה? זה ממש הטריף אותי יומיים שלמים כי זה לא זכור לי כחלום שחלמתי אלא כזיכרון ששלפתי...וממש על סף חירפון, נזכרתי ללכת לדרכון! (בוקר טוב אליהו אחרי שכבר איבדה את השפיות...) ולמזלי היו שם רק 4 חותמות של כניסה לארה"ב פיווו....
אני עדיין תוהה אם זה קשור להתעסקות שלי עם חלומות צלולים או בגלל ששעות השינה שלי מעוותות כרגע או שאולי ירשתי גנים סכיזופרנים שאף אחד לא טרח לספר לי עליהם... תודה לכל מי שסבלני לקרוא אותי
לא ביקרתי בפורום כמה חודשים טובים, והפסקתי להתעסק בחלומות הצלולים באופן אינטנסיבי כמו קודם, בגלל שהייתה לי תקופה בה הייתי מבולבלת וכבר לא ידעתי/התקשיתי להפריד בין הזכרונות שלי - אלה שחוויתי במציאות ואלה שבחלומות. אז לקחתי כמה צעדים אחורה. למרות שאני עדיין מוקסמת מהעניין... אני עדיין מחזיקה יומן חלומות בצד השני של המיטה וכותבת פעם ב...,חלומות. רציתי לחלוק משהו שקרה לי פעמיים שלושה, עם אנשים שיודעים על מה אני מדברת. יכול להיות שבאמת כל התהליך לפני כן שינה את התת מודע שלי, אימן אותו ולימד אותו בצורה עמוקה ממה שתיארתי(?). אני זוכרת רק את החלום האחרון לצורך הדוגמא כי הוא קרה השבוע, נזכרתי בו רק בשעות הלילה המאוחרות (השעות הכי מפוקסות שלי) לפתע כמו נוסטלגיה, הייתי ממש משוכנעת שהייתי בשבדיה. הבעיה היא שלא זכרתי את זה בתור חלום, ומצאתי את עצמי מתווכחת עם עצמי או עם המוח שלי שזה משהו שקרה באמת! כי זכרתי איך להגיע מהדירה שכביכול גרתי בה אל מסלול עם ספסלים ועצים, וגם כמה חנויות עתיקות ופרצופים של אנשים. וממש התחלתי לנסות להיזכר האם באמת ביקרתי בשבדיה? זה ממש הטריף אותי יומיים שלמים כי זה לא זכור לי כחלום שחלמתי אלא כזיכרון ששלפתי...וממש על סף חירפון, נזכרתי ללכת לדרכון! (בוקר טוב אליהו אחרי שכבר איבדה את השפיות...) ולמזלי היו שם רק 4 חותמות של כניסה לארה"ב
פיווו....
