אולי באמת צריך לשקול ולבטל המסעות
ואני אומר את זה בתור אחד שהשתתף במסע לפולין בתור טינאייג'ר לפני 5 שנים. אני עוד נסעתי במשלחת מצומצמת (65 איש), עברנו הכנה מסיבית, עניינית, רצינית במשך 5 חודשים וגם נסעו איתנו עדים, היסטוריונים ואף חסידי אומות. עם זאת- אני חייב לציין שאת המטרה של המסע
"לזכור ולא לשכוח" השיגו רוב חברי המשלחת בעיקר במהלך חודשי ההכנה- הנסיעות למוזיאונים, המפגשים עם ניצולי שואה, צפייה בסרטים והרצאות רבות. נכון שבמסע יש משהו יותר מוחשי, לעמוד במקום שבו הכל קרה, אבל זה הכל... אני מצאתי את העדויות של ניצולי השואה, הסרטים והמוזיאונים, הרבה יותר אפקטיבים מאשר לעמוד באושוויץ של היום- השקט, הציפורים, הדשא... גם עצם הנסיעה עצמה היא קצת בעייתית- כמו שכבר אמרו כאן, מדובר בטיסה לחו"ל בעצם, בבני נוער, משלחות רבות אף ממשיכות עם האוטובוס ליומיים- שלושה בפראג. הטיול הפך בעצם לחצי תיירותי- חצי היסטורי, ואני אישית חושב שזה ממעיט מערך השואה. העברת סדנאות כוללות בבתי ספר שיכללו בעצם את כל מה שסדנאות ההכנה למסע כוללות יהיו אפקטיביות פי כמה. ועוד לא הזכרתי את המסעות העצומים- של מאות בני נוער במשלחת אחת שעוברים הכנה מאוד מינורית למסע- פה האפקטיביות מוטלת מראש בספק. כמו כן, שכנתי הייתה ברשימת שינדלר והיא מצטרפת למסעות לפולין כעדה- לעיתים היא חוזרת כ"כ מאוכזבת מהיחס של בני הנוער לנושא, מההתנהגות הלא- הולמת בפולין... זה רק חיזק את דעתי. בין כה רוב הנרשמים למסע הם צאצאים של ניצולים- מי שהנושא באמת נוגע לליבו יסע לטיול שורשים משפחתי או לחילופין ישכור מדריך באופן אישי ע"י יחד עם קבוצת אנשים (גם אם הוא לא צאצא לניצול), ויעשה זאת אחרי הצבא- כשהוא כבר הרבה יותר בוגר, יותר אחראי, יודע לכבד את המעמד ובקיצור- כשהוא לא בן 17... סוגייה אחרת שאבקש להעלות היא "עדים במדים"- מסעם של אנשי הקבע בצה"ל לפולין המתקיים פעמיים בשנה. פשוט מחפיר-אין לי דרך אחרת לתאר את כל העניין
אנשים פשוט רואים את הנסיעה הזו כשבוע חופש בחו"ל, מה רע
מלונות, מסעדות, משכורת- והכל על חשבון המדינה. גם כל הפרוצדורה של הקבלה למשלחת- קומבינות, "ועדות" שנערכות וקובעות מי מתאים לא על בסיס אישי אלא על בסיס מקצועי נטו כמעט, ממש עשו "מסחרה" מכל האישיו של המסע לפולין. זה מגעיל. זה דוחה. זה ממעיט מערך המסע. זה פוגע בזכרון השואה. לדעתי.
