אני הייתי בפולין וגם לי היה כיף
מה לעשות- בני נוער, חו"ל, מלונות, מסעדות- למרות כל המחנות, העדויות, המראות והמעמד, צריך לזכור שמדובר בבני נוער שנוסעים לחו"ל כקבוצה מגובשת, כשהם לא בוגרים דיו (לדעתי) כדי לדעת לכבד את המעמד, להבין את משמעות המסע, לעיתים לא עברו גם הכנה מספקת, ועוד על כל אלו, מארגני המשלחות משתדלים להכניס לא מעט אתרים תיירותיים במסע כדי לא "להכביד" על בני הנוער... אנחנו למשל ביקרנו במוזיאון מלח תת- קרקעי מפורסם, בעיירת הנופש זקופנה (מי שרצה עשה גם סקי), בערים העתיקות של ורשה וקרקוב, הגדילו לעשות מארגני המשלחת ומכיוון שמסענו נפל על פורים, ארגנו לנו באחד הערבים מסיבת תחפושות
וכן- אז חשבתי שזה במקום, שלא צריך להיות בדכאון כל היום, שוואלה אנחנו בחו"ל... ואני עוד הייתי במשלחת שנחשבה לאיכותית, לא היו בעיות התנהגות, לא השתוללנו- פשוט המסגרת, הגיל הצעיר וגם אתרי התיירות בהם ביקרנו הפכו את הכל לקליל יותר, ככה מסע זכרון "לייט"- לא כך אמור להתנהל מסע זכרון בעקבות השמדת יהדות אירופה...כשחזרתי הביתה ואמרתי להורי שהיה "מזה כיף" הם קצת היו בהלם... היום- 5 שנים אחרי, כשאני כבר אחרי צבא והרבה יותר בוגר, אני חושב שזה ממש לא היה במקום. אז אני לא אומר שצריך להיות עצובים עם פני
לאורך כל המסע רק כי צריך, אלא שהייתי מעדיף לעבור את המסע כצעיר בשנות ה-20 לחייו (או יותר כמובן), בוגר, שיודע לקראת מה הוא הולך, שבחר להצטרף למסע בגלל הרצון ללמוד, לראות, להזדעזע, שיודע לכבד את המעמד ויותר מכל- יודע שמסגרת משפחתית/ חברתית מצומצמת ואינטימית היא הראויה למסע שכזה.
