צומת פולין

EYהודית

New member
צומת פולין

לפני דקות ספורות חזרתי, ליוויתי את הבן שלי לאוטובוס הלוקח אותו לשדה התעופה בדרכו לתחילת המסע לפולין. בשש בבוקר הוא עולה על המטוס הלוקח אותו לפולין ארץ מקוללת אז ועכשו. לא שגריר של מדינה גם לא שליח ציונות הוא שם בשם עצמו ולזכר סביו. ההסטוריה המשפחתית שלנו לא עוברת שם אמנם, אחד מגלגוליה המשמעותיים תקע שם יתד מעושן ויצר סרט אימה "זכרונות מגהינום ביתן 54 אושוויץ" המלווה את סיוטי הלילה ולפעמים גם היום שלנו. עבורו, פולין היא לא הסטוריה משפחתית, פולין היא אחת מהקהילות שנכחדו אך לא היחידה אני חושבת שצריך היה לתת לו את האפשרות לבחור אם הוא רוצה ללמוד את ההסטוריה של קהילות פולין, או אולי של קהילות אחרות לא פחות חשובות. את זה הוא יוכל לעשות רק לאחר שיעבור את הצומת שבין התבגרות לבגרות בה הוא נמצא עכשו. הפקיעו ממנו את זכות של החלטה נקיה מפניות ואני מרגישה שיש בכך פיספוס.
 

הלינקה

New member
../images/Emo24.gifברוכה הבאה לפורום שלנו

המסר שלך טעון רגשות סוערים. אולי תציגי את עצמך
 

EYהודית

New member
דפנה

אני חושבת שהרצון שלו לסוע נבע מהשיקולים הלא נכונים שהכניסו לו לראש, בבית ספר ואבא שלו במיוחד וזה מה שאני מתכוונת בכך שכתבתי "הפקיעו ממנו את זכות של החלטה נקיה מפניות הוא רצה לסוע והוא נסע, אבל אני לא בטוחה שזה נכון לו עכשו.
 
זאת אומרת...

שלפי דבריך את הבעיות האישיות שיש לכם בבית, פולין צריכה לשאת, וכל הכעסים הם עליה. טוב...גם זו דרך לפרוק דברים.
 

deebeebee

New member
אני לא שלחתי את הבן

הסברתי לו היטב היטב והוא קיבל זאת. אני חושבת שיש לבטל את המסעות למחנות. את טיעוני הסברתי לא פעם.
 
יש לך הצעה פרודוקטיבית יותר לביצוע?

במקום לומר מה לא לעשות... . אפשר לשמוע הצעות מעשיות?
 

deebeebee

New member
מפגש אחד עם ניצול/ת שואה

יכול לעשות מה שאלף מחנות וגטאות לא יוכלו לעשות. סרטים כמו הפסנתרן, רשימת שינדלר ושואה של קלוד לנצמן עשו לי מה שהביקור במחנות לא עשה. מוזיאון יד ושם מכיל הרבה יותר מידע ועזרים. עוד רעיונות? יתרון נוסף ברעיונות אלה הוא שכאן לא צריך להוציא כל כך הרבה כסף שזה מצרך שלהרבה תלמידים אין בבית. דבר נוסף וחשוב לא פחות- אחת הסיבות להתנגדותי היא גיל הנוסעים.
 
באופן כללי אני מבין אותך...

אבל ניצולי-שואה "נגמרים" לנו. כל היתר מוסכם. כסף תמיד היה ויהיה בעיה. לגבי הגיל??? אני לא מבין מתי יותר טוב?
 

deebeebee

New member
גיל העשרה---

אינו מתאים לדעתי. אני נסעתי בלעדיו כאשר היה הוא באמצע השרות הצבאי. הוא רצה שאחכה ואסע איתו אחרי השרות. לי היה חשוב לנסוע בזמן שנסעתי (אני לא נסעתי בגלל המחנות, המחנות בהם ביקרתי היו חלק לא מרכזי בנסיעה) והחלטנו שניסע יחד מתישהו בשנים הקרובות, אבל אז, לדעתי, הוא יהיה מספיק בשל לביקור במחנות.
 
לא כולם יכולים להתארגן במסגרת פרטית

חוץ מזה, יש גם כאלה שבגיל 30 לא בשלים מספיק. את אומרת שלא נסעת בגלל המחנות. הרי כל הפואנטה היא "המחנות".
 

deebeebee

New member
נסעתי לפולין

כי אני מתעסקת בגנאולוגיה ולפולין חלק חשוב בגנאולוגיה האישית שלי (אבי נולד בפולין ומשם מגיעה המשפחה שלו לפחות במאות האחרונות (עדיין לא הגעתי מספיק רחוק כדי לברר מה היה לפני כן). זאת היתה ה"פואנטה" שלי. תוך כדי ביקור במחוזות שורשי (וורשה ועיירות באיזור לובלין) ביקרתי גם במיידאנק שבו נרצחו בני משפחה רבים. חוץ מזה הגעתי גם לקראקוב, ומכיוון שהגעתי לקראקוב נסעתי לאושוויץ ולבירקנאו. כאשר הייתי בשלושת המחנות לא חשתי את הזוועות יותר משחשתי אותן ביד ושם. אני אשקר אם אומר שבמחנות הבנתי את גודל הזוועות. המחנות נקיים וסטרילים, רחוקים מלהראות כפי שהם נראו לפנות ששים שנה. קוממה אותי גם העובדה שבמחנות בהם הייתי מוצגות הזוועות כאסון יותר פולני או אפילו בינלאומי ופחות יהודי. די התאכזבתי מהביקור במחנות. תרגמתי עדויות רבות של ניצולי שואה, וגם ספרי יזכור של קהילות שנחרבו, ושם ספגתי יותר ידע והבנה (עד כמה שאפשר להבין, שזה לא הרבה) של הזוועות מאשר אותם ביקורים במיידאנק, אושוויץ ובירקנאו.
 
בגלל התענינותך בנושא את לא מרגישה

שביקור במחנות יכול להוסיף או לשנות. . לא כולם במצבך, לכן יש צורך לאפשר (אך לא להכריח) את הביקורים שם.
 

deebeebee

New member
מי אני שאקבע לגבי ביקורים

של אחרים. אני רק חושבת שאין לעשות זאת במסגרת בית הספר. אגב, עזוב נימוקים אחרים, יש תלמידים שהיו רוצים להצטרף לחבריהם לכיתה ולנסוע איתם אבל לא עושים זאת כי להורים אין כסף. אם משרד החינוך מאמין שחשוב מאד לשלוח את הנוער למחנות, מדוע הוא לא מסייע בידם לעשות זאת? איזה מסר חינוכי יש כאן כאשר לוקחים למסע רק את אלה שיש בידם לשלם עבור המסע (וחלקם התאמצו קשות לשלם כדי לא לאכזב את הילדים)?
 

p a l o m a

New member
דיבי.. אני מסכימה אתך ב ה ח ל ט

נסיעות התלמידים = מסחרה אחת גדולה. והגדילו לעשות קבוצת תלמידות שחזרה מפולין ולשאלה איך זה היה - ענו "היה כיף".... לדעתי יש בזבוז נוראי של משאבים של כסף ושעות הוראה על נושא המסע לפולין! מהיום הראשון של שנת הלימודים מתחיל "הפסטיבל" והמרוץ סביב השעון - לקראת המסע הבא לפולין. השכבה מתפצלת בין אלה שנוסעים ואלה שלא נוסעים.. כל היום מדברים על זה.. כאשר עד אותה שכבה בקושי מזכירים את נושא השואה בבית הספר מלבד לקראת יום השואה. וכמובן הנושא של בקשת תרומות מהורים לכאלה שידם לא משגת. מה קרה, יסעו כשיתבגרו - אם ירצו. לדעתי במשרד החינוך חושבים כבר מחשבה שניה בנושא ויחולו שינויים בעתיד בקרוב. אגב, ניצול שואה מפורסם שלא אזכיר כאן את שמו תרם לאורך השנים לספריית ביה"ס ספרים שכתב, בכמויות מסחריות ממש. מלבד איזה 10 ספרים שנלקחו ע"י תלמידים שמתענינים בכל וגם בנושא השואה - שאר הספרים כ 90% ! נשארו ארוזים ומונחים בארכיב. הצטברו מאות ספרים! איש לא דואג לפחות לחלק אותם לתלמידים " כי נו באמת נראה לך שזה מעניין אותם"?..(ציטוט) אבל לפולין רצים...
 
למעלה