צומת דרכים

[wannabe]

צומת דרכים

שלום אני בן 25, יש לי חברה שלוש שנים וזה הקשר הרציני היחיד שהיה לי. אנחנו גרים ביחד כבר שנה וחצי. אני מניח שיש הרבה סוגים של אהבה, אני מרגיש שאני אוהב אותה יותר מכל דבר אחר בעולם אבל מצד שני ברוב תקופת הקשר איתה הרגשתי שחסר משהו, ותמיד קיננה בי ההרגשה שזה לא קשר שהולך לנישואין. אני מרגיש שגם היא אוהבת אותי מאוד ובאמת המצב ביננו מושלם על פניו. אנחנו לא רבים ואנחנו מתפעלים את הבית מצוין ביחד. אני יודע שאני עכשיו במצב שאני צריך להחליט אם אני רוצה להתחתן איתה או להפרד. אני יודע שהיא רוצה להתחתן. כבר פעמיים הגעתי למצב שאני רוצה להפרד ממנה, וכבר התחלנו לדבר על זה ופשוט לא הייתי מסוגל לעשות את זה, אני מרגיש שאני קשור אליה לגמרי. הספקות שבד"כ מעוררים אותי הם שאני מאמין שעם בחורה אחרת אני יכול להיות יותר מאושר, משהו אצלי בלב מרגיש שאיתה זה לא זה. מצד שני - אני חושב שזה בדיוק טבע האדם, לא להיות מרוצה מאיפה שהוא נמצא תמיד ולא סתם הביטוי 'איזהוא העשיר השמח בחלקו' ויכול להיות שאני מרגיש ככה פשוט כי טוב לי?? אני יודע שאני יכול להחליט להתחתן, ויהיה לנו טוב, ויהיו לנו ילדים ובית שמח, אבל תמיד תהיה לי ההרגשה בלב שיכול להיות שפספסתי משהו אחר לגמרי, טוב בהרבה. אני לא רוצה להתחתן בתחושה כזו, שאולי אני אבגוד בה, ואולי להתגרש. אני רוצה לעמוד מתחת לחופה שלם עם עצמי ולא להמר. ומעבר לזה, מגיע לה בחור שיהיה שלם עם האהבה שלו אליה והרצון שלו להיות איתה אני מניח שלא באמת הצלחתי להעביר כאן את מלוא כוונתי בכל מישור אבל אשמח לתגובות ועצות תודה

 

[hrui2008]

הייתי המצב שלך בדיוק 1:1

אני בחרתי ללכת על זה. תנסה להסתכל קדימה - איפה תהיה אם אותה אישה עוד 10 שנים ? אין מריבות משמעותיות ? יש הבנה ? אתה רואה את החברה כאמא טובה לעתיד ? [ הערכה] אתה רואה בה יציבות ? אתה חש קשר עמוק אליה - מאין תחושה של מחויבות רגשית כלפיה ,יחד עם זאת לא אהבה בוערת ? אתה מרגיש שהחיים שלך יהיו שלווים איתה ? אם ענית על השאלות הנ"ל בכן - המלצתי לך על זה ! אתה באמת מאמין שאהבה בוערת יכולה להישאר לאורך שנים ברמה של התרגשות ופירפורי לב ? אין דברים כאלה - לאחר תקופה עוצמת הרגש יורדת ואז נכנסים למסלול של קשר זוגי הכולל חיים משותפים ,הערכה ,נתינה ,דאגה , חיבה אבל תשכח שאהבה תכה בך גלים לאורך שנים כמו שאתה מצפה . אני מבין שאתה מצפה לפחות בתחילת הקשר לאהבה מהסרטים -כזו שתגרום לך להתרגש בעוצמות גבוהות [קשה לתאר במילים מה בדיוק מרגישים ] אבל אם תבין שממלא עם כל בחורה שתכיר לאחר פרק זמן תגיע במצב הטוב למצב בו אתה נמצא היום - כלומר פחות מאוהב ויותר קשור וחויב ובמקרה הרע לאחר שאהבה תתקרר יתחילו העיניינים להסתבך -פתאום יהיו ריבים גדולים על דברים קטנים ותבין שאתה בבעיה. אם מה שתארת נכון - אתה בשלב "המוסכל" ,שלב בו האהבה אינה מעוורת אותך ואתה רואה בדיוק עם מי שאתה הולך להקים בית. תסתכל על הדברים החשובים באמת שאתה כרגע יכול להעריך לגביה - אישה יציבה ללא ג'קים בראש וקריזות ?תומכת ? בעלת יכולת נתינה ? תהיה אמא טובה לצאצאך ? האם היא "תתן לך לחיות" כלומר האם חייך יהיו להערכת שלווים איתה או או שתיפול על אחת שמילה שלה זה בטון ואוי אם לא ... אתה בכלל לא מסוגל להבין איזה נשים יש [גם גברים כמובן

] איך אישה יכולה לאמלל אותך המערכת של נשואים , אם טוב לך איתה לך על זה . אהבה בוערת זה טוב לסרט של יום שישי ... לילה טוב ובהצלחה

 

[hrui2008]

קראתי עוד פעם את מה שכתבת

ועכשיו אני יותר ממשוכנע - לך על זה! אתה פשוט נמצא בתת הערכה לחברה שלך ! אתה לא יודע איזה נשים יש במערכות נשואים - כאלה שיאמללו אותך ויפרפרו אותך . במקרה של גרושים - סרט רע רע רע , אישה ללא לב [ויש הרבה כאלו] תפרק אותך -אם ע"י הילדים ואם כלכלית ,היזהר! הסתכל על הדברים החשובים באמת אותם צינתי ואתם כתבת יפה מאד בהודעתך , הדברים שציינת - אלה הדברים שיבלו אותך לחיים מאושרים . האהבה או הרגש ברמות שאתה מחפש לא יכלל להשאר לאורך זמן [שנים] בסוף במקרה הכי טוב יש אהבה שונה - של קשר עמוק , כבוד , חיים משוטפים , נתינה אין פירפורי לב - הרי אתה אם אותה אישה כל יום!!! איך יהיו ? ,בסוף לכל דבר "מתרגלים " וההתרגשות יורדת לעוצמה יותר נמוכה. בהצלחה

 

[yehonatan7]

התנסחת יפה מאוד

ונראה שאתה מודע למצב שאתה נמצא בו. קודם כל, חשוב שתזכור שאין דבר כזה קשר מושלם. אתה מתפשר במקרה של מי שאתה נמצא אתה כרגע, ותתפשר גם אם תהיה עם מישהי אחרת (על אותם דברים, או על דברים אחרים). לי נראה ממה שאתה מתאר, שבסך הכל הקשר שלכם עושה טוב לשניכם. השאלה היא, עד כמה הדבר שחסר מפריע לכם בקשר. יכול להיות שזה דבר מאוד משמעותי, שהוא חיוני בכל מערכת יחסים. ואם הוא חסר בקשר שלכם, אפשר להבין מדוע אתה לא שלם עם הבחירה שלך בבת הזוג. אבל, יכול להיות שזה דבר יחסית זניח, שאפשר לחיות גם בלעדיו. בכל מקרה, אתה צודק בנוגע לכך שכשמתחתנים, חשוב להיות שלמים עם ההחלטה. וזו באמת שאלה פילוסופית, האם כל אחד מאיתנו צריך להיות רק בקשר שהוא מרגיש שזה המקסימום שהוא יכול להשיג. לסיכום :אם הדבר שחסר מפריע לך מאוד, ואתה מרגיש שלא תוכל להתפשר עליו, כדאי לך לחתוך, ולהבהיר לה את העמדה שלך. אבל אם זה משהו שתוכל להתמודד אתו, ואתה מציין שטוב לכם ביחד, אני מציע לך לחשוב פעמיים לפני שאתה נפרד ממנה. שלא יגיע חס וחלילה מצב שתיפרדו, ואז תבין שהיא הבחורה הכי טובה שיכולת להשיג, ותתחרט על הצעד שעשית. בכל מקרה, אני מציע לך לפעול רק כשתהיה שלם עם ההחלטה שלך. בהצלחה !

 

[שומרתסוד]

אדם חכם אמר

כשהלב לא אומר לא והשכל אומר כן כדאי להתחתן והיום במרומי 19 שנות נישואין אני חושבת שזה נכון!!

 

[מריוס זכריה]

אכן צומת דרכים

ולפי דעתי הצומת הזאת עוד יותר חשובה מהשאלה של החתונה. כי בעצם הלב אומר לך: אל תתחתן. אתה יודע שתמיד תרגיש שאולי פספסת. וזה כמובן נכון. יתכן שאתה מפספס משהו הרבה יותר מרגש. אז בוא נסכם: הלב אומר לא להתחתן. הפחד אומר כן. ההגיון אומר שכן, אבל הוא לא בטוח והוא מחפש הצדקות. אז קודם כל דע לך שדווקא ההגיון הוא החוליה הכי חלשה בשרשרת. הגיון יכול להצדיק כל עמדה שהיא. הוא בכללל לא קובע. הוא רק נותן את הגושפנקה הכאילו-רציונלתי להחלטה דשאין לה שום קשר לרציו (וטוב שכך). נכון שמה שאני אומר קצת מנוגד לחינוך של רובנו, שחושב שצריך להחליט החלטות חשובות מהשכל. ואני אומר שהשכל בכלל לא מסוגל להחליט החלטות חשובות! לפי דעתי מי שבאמת מחליט זו תמיד הנפש, והשכל רץ כמו פודל להצדיק את החלטות הנפש. קוראים לזה רצינוליזציה (במקרה הקל) או דיסונס קוגניטיבי (במקרה היותר מורכב). הנפש שלך מתנדנדת בין תשוקה לפחד. כרגע נראה שהפחד מוביל. אני לא אומר שאסור להכנע לפחד. אבל צריך לדעת שכשנכנעים לו, ואחר כך ממילא השכל חייב לטאטא (דיוסננס קוגניטיבי) - נוצר סגנון חיים פחדני ומתוסכל. לכן אני ממליץ שאת ההחלטות החשובות בחיים לא לקחת מתוך הפחד, אלא מתוך החזון. החזון זה בעצם: מי אני רוצה להיות, איך אני רוצה לחיות את החיים שלי. כשמחליטים מהמקום הזה, אין החלטות שגויות. גם אם החלטה מתבררת כבעלת מחירים, היא עדיין נכונה. ואפשר גם לשנות את ההחלטה בהמשך. אבל אם מחליטים מהפחד - חיים את החיים במקלט ומבזבזים את החיים בלשכנע את העולם ואת עצמנו שזה המקלט הכי יפה בעולם (או שעוזבים אחר כך בתחושה של ביזבוז שנים יקרות, תיסכול, אשמה, בגידה וכולי). --- יגידו כאן: רגע רגע. ומה אם הוא באמת אוהב אותה. אולי באמת הוא אמור להיות איתה? אז אני אומר: אדרבא ואדרבא. אם הלב אומר להיפרד - תיפרדו. אם אחר כך תרגיש געגוע אז, ורק תירצה אותה חזרה - תמצא את הדרך להחזיר אותה. ככה תדע שלא טעית. נכון, אם זה מה שיקרה, היא תיפגע. נכון. אבל מה החלופה? לחיות איתה בפשרה וספק מתמידים? זה לא יפגע בה? לכן אני אומר: ההגיון יכול להצדיק כל עמדה. זאת בכלל לא שאלה של הגיון, אלא של יצר החיים מול הפחד.

 

[נתפסת לא מוכנה]

איזו תגובה מקסימה. וואו.

נתת לי המון דברים לחשוב עליהם, ואני אפילו לא במצב שקשור למה שהבחור מתאר.

 

[מפלצת או ילדה]

לך עם הבטן שלך

זהו קשר ראשון, קשר שדרכו למדת על הזוגיות, על החיים בזוג ועל עצמך בזוגיות. 'קשור אליה' ו'היא תהיה אישה טובה' באמת לא מספיק טוב לנישואין, כי זוהי קרקע יותר מפוריה לבקיעים יסודיים בקשר בהמשך. נישואין זה מרתון, שבלאו הכי קשה לצלוח, ואם לא תהיה לך השלמות הזו של הבחירה בלב, התחושה הפנימית שאתה איתה באש ובמים, יהיה לך קשה להתמודד עם אתגרים זוגיים. היא גם תחוש בזיוף עם הזמן, ואין דבר מאמלל ומעליב יותר מלהבין שבן הזוג נמצא שם לא מתוך אהבה שלמה אלא מתוך נוחות תפעולית שהמסגרת מספקת <קרי מנצל את טוב לבה ואת שאר איכויותיה>. בקיצור, באת לקוסם מארץ עוץ לקבל קצת אומץ - אז הינה לך

מרקחת, לקבל פעמיים ביום עד שתרגיש מספיק גבר לעשות את הדבר הנכון עבור שניכם. בהצלחה!

 

[רפסודיה]

לא להתחתן אם זו התחושה שלך

אני אישית, במקומך, הייתי מתייחסת בכבוד לתחושות שלי. וגם מאפשרת לבדוק אותן במציאות, אם יהיה לך את האומץ להיות ישר עם עצמך ואיתה בנוגע לתחושות שלך. בכל מקרה לא כדאי לך להתחתן איתה כשכבר מראש אתה חי בתחושה שזה לא זה. יש כל מיני סוגי אהבות אבל לא כדאי להתחתן כאשר מראש חסר לך משהו מהותי באהבה שלך. זה לא מגיע לא לה ולא לך.

 

[גארוטה]

היו פה לא מעט

גברים, שלהבדיל ממך חצו את הצומת הזו לכיוון חתונה וזמן קצר אחר כך הצטערו שלא הקשיבו ללב . תזכור דבר אחד חשוב, מה שרואים משם(אחרי החתונה) לא רואים מכאן. בהצלחה.

 

[מקיאטו שלו]

הנה רעיון

תברר עם עצמך איזה תפקיד החתונה אמורה לבצע בחייך. האם מדובר בפונקציה כלכלית, של הכנסת שתי משכורות במקום אחת? האם מדובר בפונקציה אבולוציונית, כי אתה רוצה ילדים? האם מדובר ברצון בתא משפחתי שכולל גבר אישה 2.4 ילדים וכלב? האם אתה חושש מבדידות ורוצה להתעורר כל בוקר ליד אישה? מה הצרכים בחיים שלך שהחתונה- ולאחריה חיי נישואים- תמלא? לפי זה תחליט. אולי זה בכלל לא חשוב לך להיות מאוהב באשתך- יש גם כאלו. אנחנו לא יכולים להחליט עבורך מה חשוב לך יותר, ואם ללכת עם השכל או עם הלב. באופן אישי במצבך לא הייתי מתחתנת, אבל זו אני ואנחנו הרי אנשים שונים. מה שאני יכולה לעשות מכאן זה רק להציע לך עוד דרכים לבחון את הסיטואציה.

 

[seeyou]

"עם בחורה אחרת אני יכול להיות יותר מאושר",

זאת מחשבה שבא בדרך כלל מפחד של היתחייבות-חתונה. אני חושב שבשידוך אחר יש גם סכנה שתקבל פחות מהזוגיות איתה או תקבל אותו דבר אבל בתוספת "מאמץ".

אין שום ביטחון שהחלפה או ריבוי מערכות יחסים תגרום ל"אושר" אלא רק יכול לעזור לסיפוק של האגו על כיבושים נוספים. יוסי

 

[I C E M A N 7]

רוצה להתחתן בלי להמר.

באסה. אם היית קצת יותר נוצרי, זה היה זמן מושלם למשאלות לב חסרות סיכוי.

 

[M00PS]

החיים הם לא שחור ולבן

זה לא "קשר לחתונה" או "קשר שרע לי בו". זה קשר ראשון שלך, וטוב לך וזה סבבה. אבל זה עדיין לא זה בשבילך - זה לא משנה כי העיתוי לא נכון, כי הבחורה לא נכונה או שאתה פשוט לא מסוגל להסתפק במה שיש. ככה או ככה, אתה לא במקום הנכון להתחתן עם הבחורה הזו עכשיו. לא יודעת מה לומר לך לגבי עזיבה או לא, אבל אין ספק שחתונה לא צריכה להיות על הפרק עכשיו.

 

[שחף ים]

ואני אומרת "אם יש ספק, אין ספק".

 

[מור תמיר קדר]

מסכימה עם הקבוצה הראשונה

נשמע שיש לך מה שצריך לזוגיות מוצלחת עכשיו תעשה עצירה ותשאל את עצמך- מה חסר לך שאתה חושב שתשיג אצל בחורה אחרת?? כשתענה לעצמך בכנות על השאלה, תדע מה יוסיף למערכת היחסים שלך ומה ישלים לך את ה"חור החסר", ימלא את הספק... על זה תעבוד עם חברה שלך. נשמע שהיא מדהימה ובאמת אולי קצת לא מוערכת ציינת שאולי תבגוד בה...למה המחשבה הזו עלתה לך לראש??. אולי יש ביניכם פער מיני, אולי אתה לא מסופק? זו לא סיבה לסיים מערכת יחסים זו סיבה להצית מחדש את התשוקה שאלת את עצמך פעם מה עושה לה את זה?? שאלת את עצמך פעם מה חסר לה? אולי לה חסר משהו שיוביל למלא את החוסר שלך? זה הזמן לשיחה כנה- שלך עם עצמך ואחר שלך איתה.

 

[wannabe]

תודה על כל התגובות

הלכתי עם תחושת הבטן לפני כמה שעות.. ועכשיו אני פשוט מרגיש נורא, לא יודע לאיזה תגובות הייתי מצפה, פשוט הייתי חייב לכתוב משהו.. יהיה טוב...