צומת דרכים

[p019]

צומת דרכים

אני משארת שרבים מכם עברו את זה וחלכם עוברים את זה עכשיו - ומה שבתוח שכולכם תעבור את זה שוב בעתיד. לכל אחד מהיתנו יש צומת דרכים בעתידו. צומת בה צריך להחליט לאן להמשיך מכאן. אני עכשיו מתקרבת לאחת כזו. אני מחפשת פוסט דוקטורט. ובניגוד לרוב האנשים - לבחור מקצוע פעם אחת לא הספיק לי - התחלתי מתכנות בצבא- אבל תמיד ידעתי שזה לא יהיה המקצוע שלי. המשכתי עם מטמתיקה - עברתי לחקר המוח בדוקטורט - נכון, מנקודת במט מטתמית, אבל עדין, זה לא לחקור מטמתיקה - והינה מגיע לו סוף הדוקטורט - ובמקום להמשיך באותו תכום אני החלטתי שמספיק לי ואני רוצה משהו אחר. פסיכית, לא? אז חזרנו לצומת דרכים.

(התמרור היחיד שמצאתי) מצד אחד זה כיף - במיוחד כשזה קורה למישהו אחר שבה להתיעץ איתך. אפשר לחלום על כל האופציות, לדמין איזה כיף זה יהיה ללמוד בMIT או לחקור את החלל בפלורידה או ... בשלב הזה הכל אפשרי (בתאוריה כמובן)

אבל הצד השני של המטבע

מה אם זה לא יילך?

מה אם אני לא אוהב את זה?

מה אם אני אכשל?

איך בכלל אני חושבת לעצמי שאני מסוגלת לחיות במדינה אחרת?

כן, כן, צומת דרכים

 

[inbardaf]

../images/Emo13.gif

מה באמת? מה אם זה לא ילך? מה אם תכשלי? מה אם לא תאהבי את זה? מה? תתרחש טרגדיה או שתוכלי לומר: אוקי, טעיתי. חשבתי שאני מתאימה, חשבתי שאני אוהבת, חשבתי שאסתדר מעבר לים, אבל גיליתי שלא. מה לעשות, אנחנו לא יכולים אף פעם לדעת בדיוק מה יקרה. אנחנו רק יכולים להעריך על פי המידע שיש לנו עכשיו. וזה מזכיר לי את ראיון העבודה שהיה לי ב-TI. אחרי שעברתי את הראיון המקצועי, זימנו אותי לראיון עבודה נוסף עם ראש הקבוצה (שהוא מעל ראש הצוות). הראיון כולו עסק בעצם בשאלה: איך תסתדרי. איך תסדרי כאמא ואיך תסדרי עם המרחק.. בהתחלה עניתי בצורה קונקרטית על איך אני רואה את הדברים ואיך מבחינתי זה יסתדר. ואז הוא אמר לי: אני שואל כי זה שהיה לפניך עוזב בגלל המרחק וזה מרחק דומה. ואז הוא גם הסביר לי שמדובר בפרוייקט לאיזה 10 שנים וחשוב להם לדעת שאני אשאר. עניתי לו, שאין לי מושג מה יקרה עוד עשר שנים או שנה ואפילו לא מחר.. אני רק יכולה להעריך. מנקודת המבט שלי היום, אני לא רואה בעיה. באותה מידה, אמרתי לו, יכול להיות שהפרוייקט יסגר. לא אתה ולא אני, יכולים לדעת מה יקרה בפועל. הוא אמר שברמה העקרונית כן, אבל הפרוייקט הזה בטוח יחיסת ובלה בלה. קיצר, התקבלתי ואחרי חצי שנה החליטו לעשות שינוי בפרוייקט להתחיל אותו מהתחלה בצורה שלא התאימה לידע המקצועי שלי ופיטרו אותי

אז מה שאני מנסה להגיד, זה תעשי את כל החישובים שאת יכולה. תניחי הנחות יסוד מתוך ההכרות שלך מה הסיכוי שתשרדי במדינה זרה ותבחרי אטת מה שנראה לך שהכי תאהבי ויהיה לך הכי מתאים. מה יקרה בפועל? רק אלוהים יודע.. ומותר להגיד, טעיתי. בדר"כ לא מתים מזה... בהצלחה!

ויהיה לנו עצוב עם תעברי לארץ אחרת, אז את יכולה להוסיף גם את זה למשוואת ההחלטות שלך...

 

[snoopytush]

נראה ללי שאת טיפוס שלל מחקר

אז בכל תחום מחקר שמערב מוח חלל או לא משנה תסתדרי חוץ מזה שבכל מחקר מעורבת מטמתיקה שנואת נפשי היקרה אז את תרגישי בבית . תחלמי זהה תמיד טוב אבלל אחרי שתפנטזי ותכתבי את כל האופציות על דף תנסי לחזור לקרקע ותשקלי עם עצמך . את מוכנה לגור במדינה אחרת? ללמרות שאם זה לתקופה זמנית אז אולי....

 

[snoopytush]

מצטרפת לדילמה לא יודעת מה לעשות אחרי

תואר ראשון בפסיכולוגיה שענבר חברתי היקרה והמעודדת מימים ימימה אומרת שהוא שווה ל-*&^#@@ ואגב אני הולכת שבוע הבא לשיחה במכללה בנושא "יש חיים אחרי התואר הראשון". את רואה ענבר in your face

 

[המבורגר76]

קטונתי מלייעץ ../images/Emo24.gif

אני יודעת שתמיד כשהייתי בצומת דרכים, הייתי הולכת לפי תחושות בטן. כשהרגשתי שאני לא אוהבת את מקום העבודה הקודם שלי, כבר התחלתי לחשוב על הסבת מקצוע ובאורח פלא, מקום העבודה הנוכחי התקשר אלי ושאל אם אני רוצה לעשות הסבה. בשבילי זה היה סימן שאני בכיוון הנכון. מה יקרה אם תנסי? יהיה נורא כל כך? אני חושבת שזה יהיה מגניב!

אני לא רואה משהו שניכשלתי בו כ"כישלון" אמיתי אלא יותר כלימוד והסקת מסקנות לחיים ש"זה לא מתאים לי" או "הייתי צריכה לפעול אחרת". קיצר, הכל זה אתגר ולימוד. אני חושבת ששווה לנסות, אפילו רק בשביל לאמר "טוב, לפחות ניסיתי" ולא לחיות אח"כ בהרגשת פיספוס של "חבל שלא עשיתי כך".

 

[p019]

תחושת בטן זו גם הדרך שלי לבחור

איך שהוא - תמיד שהייתי צריכה לבחור היו דברים שגרמו לכל האופציות להצטמצם לאופציה אחת שנראת והרגישה הכי הגיונית. אני מקווה שבמרץ אני אדע מה האופציות שלי (בתקווה שתיהיה לפחות אחת). בשלב הזה יש רק חלומות ודעגות. ואני משתדלת להימנע משניהם כיוון שעדין יש לי דוקטורט לסיים

 

[מאיה הסגולה]

כך כך מבינה אותך-אני גם בצומת דרכים!

אני כל יום משנה דיעה עם המתמטיקה....לא הכי מתחברת לזה........! מצד שני ....מה האלטרנטיבה....... האמת שתחום שמאוד מסקרן ומעניין אותי זה כל מה שקשור למדעי העצב.... ואולי בעצם הייעוד שלי זה להיות איזה רופא נוירולוג.......... אבל מצד שני- האחריות שיש לרופא על חיים של אנשים מעוררת בי המון חששות...וגם אני לא החלטית .ורופא צריך כל רגע להגיע להחלטות גורליות................ אז... צומת דרכים.... וייאוש... לא מוצאת את עצמי.

 

[p019]

את יכולה להיות נוירולוג מדעי

בלי החלק של הרופא. הבעיה היא שארבה מהעבודה שלהם כולל בעלי חיים - אז זו גם נקודה שצריך לקחת בחשבון

 

[מאיה הסגולה]

מה זה??

מה זה נוירולוג מדעי? אני צריכה מקצוע עם דרישה בשוק........ אני אודה לך אם תפרטי לי קצת

 

[p019]

ניסיתי לענות בבוקר ותפוז העיף אותי

נוירולוגיה זה תכום בביולוגיה. מתחילים אם תואר בביולוגיה ואז מתמכים בנוירולוגיה. כיוון שזה תכום אינטרדסיפלינרי (מגיעים מארבה תחומים), אפשר גם להתחיל מפסיכולוגיה ולהתמקד בפסיכולוגיה קוגניטיבית - וכדי להרחיב את הקורסים הנוירולוגים (שעד כמה שידוע לי יש כמה גם בפסיכולויגה). אני מכירה מישהו שאפילו הגיע לשם מפיזיקה. בכל מקרה - יש בזה ארבה עבודה באקדמיה - אני לא יודעת בקשר לשוק האזרחי.

 

[avi1283]

כל הכבוד

על האומץ לעבור כל פעם לתחום אחר, רוב הפעמים אנשים נשארים גם כשרע להם רק כי זה נח ובטוח יותר. בדרך כלל כשהולכים על אתגר חדש, אז לומדים דברים חדשים ותמפתחים גם אם לא מצליחים בתחום המסוים הזה, כך שאם רוצים ויש אפשרות שווה לדעתי לנסות משהו חדש. ונראה שהספקת הרבה כדי שגם אם לא תאהבי או תצליחי יהיה לך למה לחזור. פלורידה נשמעת טוב במיוחד עם השמש שלה, שווה אולי לבדוק אם יש שם קהילה א-מינית

שיהיה לך הרבה בהצלחה במה שלא תבחרי.

 

[snoopytush]

אבי לך לישון!

בלילה מערכת החיסון מתחזקת אל תלמד ממני תרבות רעה

 

[queen helen]

קחי דברים בפרופורציה:

פוסט לוקח שנתיים שלוש, לא יותר מזה. אם את חושבת שתתגעגעי להוויה הישראלית, את תמיד יכולה לבחור לעשות אותו באוניברסיטה או עיר עם "קהילה ישראלית" גדולה. אם לא, את יכולה ללכת בעקבות חלומותיך ולגור איפה שתמיד רצית (אםםםםםםםם... אדינבורו...). אם לא תאהבי את זה, תיכשלי או לא תוכלי לחיות במקום אחר, תמיד תוכלי לארוז את חייך שוב במזוודה ולעלות על המטוס הראשון לארץ הקודש. מצד שני - נתגעגע אליך, וזה צריך להיות שיקול מכריע!

 

[p019]

תודה רבה על העידוד ../images/Emo13.gif