צומת דרכים

צומת דרכים

לפני כמה חודשים רופא לפוריות שיער שאני סובלת מהמחלה. מכיוון שערכו צילום רחם והמערכת לא חסומה, עזבו את זה בצד והמשיכו עם טיפולי הפוריות (עדיין לא הפריות, רק הזרעות והורמונים). לא שלחו אותי למרפאת האנדו או ללפרוסקופיה. בינתיים כל חודש שעובר אני סובלת מכאבים באזור שלפוחית השתן, וככל שעוברים החודשים הכאבים הופכים לבלתי נסבלים מקרינים לגב. כל פעם שאני בשירותים אח"כ אני מתענה רבע שעה מכאבים. כאילו מישהו תולש לי מבפנים את השלפוחית. ובנוסף, כאבי הגב, וכאבי הבטן שמרגישים לי כמו כאבים ברחם, אבל רק בצד שמאל. בגלל טיפולי הפוריות אמרו לי שאני בבעיה. כי גלולות לא באות בחשבון, אז לקחת אקמול. החודש, מהרגע שקיבלתי וסת והכאבים הגיעו אני לוקחת אקמול כל 4-5 שעות, כולל בלילה, כי הכאבים לא נותנים לי לישון. הייתי אצל אורוגניקולוג, הציע לעשות ציסטוסקופיה. אבל שנשלב את זה עם לפרוסקופיה. הייתי אצל סוריאנו, אמר לעשות מיד לפרוסקופיה אבחנתית ואם צריך- ניתוחית בו זמנית. אמר שזה יקל על הכאבים עד שאכנס להריון. רופא הפוריות שלי שמע על כך וישר התנגד, אמר שאין טעם, שמומחי האנדו סתם אוהבים לחתוך, והפתרון הכי טוב הוא הריון. והלפרוסקופיה לא תשנה כלום, ולא תקל על הכאבים. בקיצור, אני משתגעת מכאבים, החיים שלי ממש מושפעים, ואני לא יודעת לפי איזה דעה ללכת. האם לעשות או לא לעשות לפרוסקופיה? כאשר השאלה עומדת על- האם הניתוח יקל על הכאבים שלי עד שאכנס להריון? מישהי יודעת מנסיונה?
 

lilo4

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

קודם כל- את שמגיעים להחלטה כלשהי, אל תתביישי לקחת משככי כאבים כדי להקל על עצמך, גם אם הכמות יחסית גדולה. כמובן שלא צריך להגזים ולבלוע חבילה שלמה כל יום וחשוב לשים לב מה כתוב על הקופסא ומה המינון המקסימלי. ועכשיו בנוגע להחלטה- מעולם לא הייתי בסיטואציה כזו, כך שאני לא יכולה לדבר מהניסיון. להגיד שהפיתרון הכי טוב לאנדו' זה היריון- ובכן, זאת אמירה שטותית. היריון לא גורם לאנדו' להיעלם, אלא פשוט מקל על המצב במשך חודשי ההיריון. גם האמירה שהלפרוסקופיה לא תקל על הכאבים ולא תפתור את הבעיה- ובכן, אם עושים את ההליך כמו שצריך, מנקים את הגוף ממוקדי המחלה. נכון, לא תמיד הניתוח עוזר מבחינת הכאבים, יש אחוז מסוים של בנות שהניתוח לא שיפר אצלהן את המצב, אבל יש בנות שהניתוח כן שיפר את המצב. לשלול את הנושא בצורה כ"כ חד משמעית- ובכן, זה לא נכון. אני לא רוצה ללחוץ ולהלחיץ, וכמובן לא רוצה להכניס אותך לפאניקה- אבל אם כואב, סימן שמשהו בגוף לא בסדר. אני לא אומרת שעכשיו את צריכה לרוץ מהר מהר לניתוח, אבל חשוב מאוד שתהיי עם יד על הדופק, שלא תזניחי את העניין. כי אנדו' זה לא רק כאבים, הכאבים הם רק הדרך של הגוף להגיד "וואו! חכי שנייה! משהו לא בסדר אצלי!!". אם את מרגישה לא בטוחה, חשוב שתחפשי עוד מידע על העניין. אני חושבת שזה טוב שפנית לפורום, מכיוון שיש כאן בנות שהיו במצבך או במצב דומה ויודעות יותר. אם את יכולה, הייתי ממליצה להגיע להתייעצות אצל עוד רופא פוריות אחד לפחות כדי לשמוע את דעתו. לצערי קצת קשה לי להפנות אותך לעוד גניקולוג, מכיוון שיש בארץ מעט מאוד רופאים שבאמת מבינים באנדו', ואת כבר היית אצל סוריאנו. בכלמקרה, מה שלא תחליטי לכאן או לכאן- אני מאחלת לך המון המון המון בהצלחה
אני מקווה שתהיה הקלה בכאבים, ושטיפולי הפוריות יצליחו בקרוב. ובכל דבר אנחנו כאן, אל תתביישי לשאול לקרוא לתהות.
 

זואילי

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

כשאיכות החיים נפגעת ואת משתגעת מכאבים יום יום, אני חושבת שניתוח הוא בהחלט משהו שצריך לחשוב עליו ברצינות. יש פה המוני סיפורים בפורום. לחלקינו הניתוח עזר ולחלק לא. ולכן לדעתי אין תשובה לשאלתך. לי במקרה הפרטי שלי הניתוח הקל מאוד על הכאבים. אני לא יודעת כמה זמן את מנסה להרות וכמה הזרעות עשית בלי ועם הורמונים, אבל אם זה כבר נמשך הרבה זמן ותוך כדי את סובלת רצח, אז הגיע אולי הזמן לעבור לIVF כדי להעלות את סיכוייך להרות. ב IVF אפשר גם "לחסוך" ווסתות וזה פלוס גדול בנסיונות החוזרים להצליח להרות. ולכן אינני מבינה מדוע רופא הפריון שלך כ"כ מקל ראש בסבל שלך. לדעתי האישית - הרופא הזה ממש לא תורם לך ולא רואה אותך בכל זה. הוא רואה לפניו רק דבר אחד - רחם. וצר לי על מה שאת עוברת. אם את אנדואית בסימן שאלה (שלא אובחן בלפה') ואת מנסה להרות, אז כל חודש של שלילי, על אחת כמה וכמה שזה מלווה בהורמונים - זה רק עוד ועוד סבל גופני. (וזה בכלל בלי להזכיר את הסבל הנפשי...) אני חושבת שאם כבר אנדואית מפטמת את גופה בהורמונים שרק משגשגים את המחלה, אז בוודאי שעדיף לנצל את הגירוי ההורמונלי ל IVF. ברור שיגידו לך שגלולות למניעת הריון אינן אופציה כי את רוצה הריון, אבל נראה לי שהריון בגוף כ"כ כואב ודואב זה גם לא להיט ומחמיץ את המטרה הכל כך נכספת. אולי צריך לקחת נשימה עמוקה ולעצור רגע. כן להיות בדיכוי (לוקרין או דקא' ארוכים) ולתת לגוף מנוחה. ואת יודעת מה? אני מכירה מספיק סיפורים על נשים שהרו בזמן שהיו על דקא', אלו ההריונסים המדהימים שאת יכולה לקרוא עליהם פה. הדיכוי בזריקה לא יעצור לך את הנסיונות. הוא בא רק להקל עלייך מעט. נראה לי שכדאי לך לקבל דעה נוספת, הפעם מרופא פריון שגם מבין באנדו, כי גם אם בסופו של דבר תחליטי לא להינתח, אז רופא פריון שיודע אנדו מה הוא - יוכל לשמור עלייך ולתת לך פרוטוקולים שיהיו מתונים. אני יודעת שהנסיונות להרות הם לופ שקשה מאוד לעצור, אבל אסור לשכוח - את רוצה להיות אמא שמסוגלת לטפל בילד שלה, ונראה לפי מה שאת כותבת, שמצבך הגופני כ"כ קשה שאת פשוט מקריבה את עצמך ואת גופך. אני מתנצלת אם מה שהרגע אמרתי פוגע. כמובן שזו לא כוונתי. גם אני בטיפולי פוריות ויש לי אנדו בנזונה, אבל אני בפירוש לא נותנת לעצמי להקריב את בריאותי בשביל להגשים את החלום. אני מודעת היטב לכל מוקד אנדו שיש לי, בין אם הוא ותיק ובין אם חדש שצץ עקב הטיפולים או הווסתות של השליליים שלי. אבל בפירוש אני מצליחה (טפו טפו) לשרוד את הטיפולים. הסבל שלי כיום הוא רק בווסתות ולא כמו שהיה פעם - כל יום כל היום במשך שנים ארוכות. אני חושבת שנכון יהיה אם תאספי את כל החומר שיש לך על בדיקות ופרוטוקולים, ותגיעי עם זה לייעוץ אצל מומלצי הפורום. פרופ' משיח ופרופ' שולמן - אינני יכולה להמליץ מנסיוני כי עליהם שמעתי רק מחברות אנדואיות מרוצות. אני כן יכולה להמליץ על פרופ' שיף שהוא רופא הפריון שלי והוא פשוט מדהים ואיכפתי ושומר עלי מכל משמר. האמיני לי שאני יודעת כמה קשה לעשות את זה - אבל צריך להפריד בין המצב הגופני הכ"כ קשה שאת נמצאת בו כרגע ובין הרצון העז להצליח להרות. חייבים לעשות סדרי עדיפויות - וכל זה בלי להרגיש שאת מוותרת או מרימה ידיים. את צריכה להבין שכל מה שתעשי עכשיו בשביל הגוף - כדי לטפל בו ולהרגיע אותו ולהביא אותו למצב האופטימלי כדי לעבור את הטיפולים בצורה הכי טובה, זה רק יעזור לך בדרך הכ"כ ארוכה, מתישה וכואבת שאנחנו עוברות כדי להיות אימהות. קבלי הרבה הרבה
 
הניסיון הוא רב,מידי

קחי לך 5 שעות ותתחילי לקרוא כאן בפורום - את ההסטוריה, אני בטוחה שתקחי איתך ידע שלא יסולא בפז. למה הזרעות? על פניו נראה לי שאת בידים הלא נכונות. מציעה לך לפנות למומחה פיריון שמבין באנדו. בהצלחה
 
במקרה של אנדו

הניסיון הוא אישי....יש וניתוח הקל ויש שניתוח לא עשה שינוי.... לצערי לא יכולות לענות לך מה רצוי או עדיף לעשות. גם אני חושבת שכדאי לפנות לרופא פיריון מהמומלצים שלנו.... וכמובן כמו שהציעה בואינג לקרוא בפורם... שיהיה בהצלחה
 
למעלה