צומת דרכים עם עצמי

[אח של ווינר]

צומת דרכים עם עצמי

אז אני אספר בקצרה על קונפליקט פנימי שלי עם עצמי
בן 26, באוקטובר אני אתחיל ללמוד בע"ה, עובד בעבודה קבועה.
לפני חודשיים ניפרדתי מחברה שלי שעד היום אנחנו כמו ידידים עדיין מדברים מה גם אנחנו עובדים ביחד שזה הכי גרוע מבחינתי.
חברים? נעלמו בזמן האחרון, זה היה נראה שהיה לי חברה כולם מתקשרים כל פעם מתעניינים וזה פתאום שנפרדנו אני ממש לבד. זה לא בגלל זה, אבל מרפי משחק פה חזק.
עכשיו, בא לי קצת להתנתק, לקום ולטוס חודשיים/שלוש לטיול. אבל אני לא יודע אם זה הדבר הנכון לעשות. עשיתי לפני שנתיים טיול של אחרי צבא לכמה חודשים.
מצד אחד, אין לי עם מי, אז אני צריך לחפש פרטנר, ומצד שני אני לא יודע אם שווה לסכן את מקום העבודה שלי. כי לא חושב שיביאו לי בכיף שלושה חודשים ללכת.
מצד אחד, אני חייב את החופש הזה לפני הלימודים, ומצד שני יש לי מין קורסים כאלה שאני לוקח שאני יכול להקפיא ועוד תחום שאני כרגע מפתח שהוא ישאר בהקפאה גם.

מה לעשות? איך לגשת לזה? תעזרו לי

 

[ZIVAGAT]

התאווררות בחו"ל

אז מה? אם נפרדת מהחברה אתה רוצה לברוח רחוק?? טוב, זו תגובה באמת אנושית-אבל לא מתאימה כעת...הרי אתה מתכונן להתחיל לימודים!! אז תתמקד , שמור על מקום העבודה!השוק היום מאוד קשה! ו...חברות עוד תבואנה. אתה בחור צעיר שצריך לבנות את עתידו! הודו, אוסטרליה, והיכן שלא יהיה-יישארו במקומן....וכשתסיים ללמוד אני משוכנעת שגם יהיה לך עם מי להתחלק בנסיעה בוגרת ומעשירה!

 

[אילת לבנון1]

הרחבת הפרספקטיבה

אני מבינה שאתה רוצה להתנתק קצת לפני הלימודים ולאור תחושת הבדידות אחרי הפרידה מהחברה וההתרחקות מהחברים.
אתה מציג אופציה אחת- והיא לנסוע לשלושה חודשים, דבר שעשוי לסכן את מקום העבודה הקבוע שלך.

איזה עוד אופציות נוספות אתה יכול להעלות מלבד האופציה הזו?

אילת

 

[אח של ווינר]

אז ככה,

אני יכול כמובן להישאר בשגרה עד הלימודים. ופשוט להתחיל ללמוד
אבל ישאר לי כנראה תחושת הבאסה שלא ניצלתי כמו שצריך את החופש לפני. נכון זה סוג של בריחה. אבל כרגע אני מאוכזב מכל כך הרבה אנשים שלא אכפת לי קצת לברוח. יש לי 2 חברים "קרובים" שאני מרגיש כל שבוע עושים טובה שהם רוצים להפגש או לעשות משהו, ואני ממש תלותי בהם.

או לחילופין לעשות טיול של חודש מתואם עם העבודה שאני חוזר אחריו.

 

[סאלי תדמור]

האם חופש הוא באמת התשובה?

מה אתה בעצם מחפש בחופש?
התבוננות פנימית?
נשימה עמוקה יותר?
שיחות עם עצמך ועם אנשים משמעותיים?
חשיבה עמוקה?
שהיה בחוץ במקומות יפים שמעוררים תחושה פיזית טובה?

חופש עוזר לכל אלה, אבל הוא לא הדרך היחידה להשיג אותם.

 

[אח של ווינר]

בחופש אני מחפש

בעיקר להתרענן ולברוח מהמציאות שנפלה עליי

כרגע אני מרגיש מרוקן, אפילו אין החברים הטובים שנפגשים בסופש ויש מה לעשות איתם. כל אחד נהיה כבד ועושה טובה שהוא עושה משהו

 

[סאלי תדמור]

אולי יש משהו טוב יותר מאשר להתרענן ולברוח?

למה לברוח אם אפשר לפתור?

למה להתרענן ע"י גורמים חיצוניים שיעלמו מיד כאשר תחזור?
האם לא עדיף לעשות עבודה פנימית עמוקה, כך שכל ההרגשה שלך במציאות הרגילה שלך תשתנה?

הבעיה היא לא שאחרים כבדים. הם לא כבדים, הם במשקל שלהם

אלא אתה חווה אותם ככבדים. אתה רואה אותם ככאלה. מתוך הראיה שלך אתה מדבר איתם בצורה מסוימת, ומשפיע עליהם. זו התפיסה של אימון. אתה יוצר את המציאות שאתה חי בה (לפחות במידה רבה, לא הכל כמובן) ואתה יכול ללמוד ליצור מציאות שונה מאוד סביבך.

 

[יהודה בשביל השפע]

אח של ווינר?

קראתי את ההתלבטויות שלך ונראה שאתה מאוד מבולבל.
אני מציע שתעשה עם עצמך תהליך שאפרט בהמשך:

חפש לך מקום שקט והתנתק מהטלפון והמחשב לשעה.
עצום את העיניים למשך 5 דקות ותתרכז בנשימות, אם יעלו מחשבות, תן להן לחלוף מבלי לתת מהן משמעות.

אחר כך, פתח את העיניים ורשום בפניך את כל האופציות שיש לך לעשייה.
לאחר שגמרת את הרשימה, דמיין את עצמך מבצע כל אופציה בנפרד אחת לאחת.

דמיין איך אתה פועל, עם מי, מה אתה עושה ומה ההשלכות של זה לטווח יותר רחוק.
ערוך רישום של עקרי דברים מנקודת מבט זו.

בשלב השני, דמיין את עצמך משקיף על משהו אחר שדומה לך בדיוק ופועל בכל אחת מהדרכים שמנית קודם.
חשוב שאתה היית אמור לשמש כיועץ לאותו אדם שאתה משקיף על מעשיו, מה היית אומר לו?
רשום את עיקרי ההמלצות שלך.

בשלב השלישי, דמיין את עצמך מרחף גבוה לנקודה בה אתה יכול להשקיף על כל חייך מגיל 0 עד גיל 120, ומנקודת מבט זו בחן את כל האופציות שיש לך לפעול, אחת לאחת.
כיצד נראית מנקודת מבט זו כל פעילות?
רשום את עיקרי המסקנות.

עכשיו קרא את כל הרישומים שלך והחלט מה היא דרך הפעולה העדיפה אחרי שקלול שלושת נקודות המבט.
בהצלחה

 

[אח של ווינר]

עשיתי את זה

וזה היה טוב מאוד. לא בדיוק ענה לי על התשובה מה לעשות. אבל נתן לי כמה כיווני חשיבה בקשר למהלכים והשכלות. ועזר לי להבין, שגם אם אני אטוס ואחזור אני ישאר עם אותם חברים וסביבה והטיסה לא בהכרח תעזור לי חוץ מאולי יתגעגעו קצת ואחרי פגישה/שתיים זה יעלם ויחזור לקדמותו. עוד כמה חודשים אני נכנס לשגרה ארוכה של לימודים ובלי חברים מתאימים וסביבה תומכת יהיה לי קשה מאוד

 

[יהודה בשביל השפע]

"...יהיה לי קשה מאוד"

זה היה סיום התגובה שלך.
ואני מזמין אותך להחליף את המחשבה הזו במחשבה שזו תהייה לך הזדמנות לפגוש חברים חדשים... איזה כיף?!

 

[אח של ווינר]

אשתדל להוציא את זה

מהלקסיקון שלי.
כיף חיים ! נקווה שבאמת זה יעבוד
תודה רבה

 

[יהודה בשביל השפע]

בכיףhttp://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images/

 

[יהודה בשביל השפע]

בכיף http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/images

 

[ommerl]

בניגוד לאחרים אני לא חושב שיש לך בעיה עמוקה

בסך הכל התלבטות בין אבדן מקום עבודה אל מול החשק העז לטוס.

איך לגשת לזה? מבחינת פרטנר- באתר של "למטייל" יש פורום לחיפוש שותפים לטיסה. אתה יכול להשאיר שם הודעה ולחפש הודעות רלוונטיות.

בקשר לעבודה- הכל תלוי באקולוגיה.. מה יקרה אם תטוס ולא תהיה לך משרה לחזור אליה? האם תוכל להסתדר עד שתמצא עבודה חדשה?

אם תוכל להיעזר בהורים למשל, לגור אצלם או לקבל מהם תמיכה כלכלית עד שתמצא עבודה, ואתה מאוד רוצה לטוס- אין שום סיבה שלא תטוס. אחרת, אם יש לך מספיק כסף כדי להסתדר בתקופה שבין החזרה לארץ לבין מציאת עבודה חדשה- אין שום סיבה שלא תטוס. אחרת, אם אין לך שום דרך להסתדר כלכלית בתקופה שבין החזרה לארץ לבין מציאת עבודה חדשה- במצב זה יש דילמה. האם יש סכנה שתיזרק לרחוב או שמצב זה יכלול רק אי נוחות כלשהי? אם זאת רק אי נוחות וחיים בצמצום כלכלי, תעשה את השיקול מה חשוב לך יותר. אם הטיסה חשובה עד כדי כך שאתה מוכן לסבול את החיים בצמצום שיבואו אחר כך- תטוס. אם לא- אל תטוס.

 

[אח של ווינר]

תראה זה קצת יותר מורכב ממה שזה נראה

מצד אחד, הייתי כבר בטיול אחרי צבא, יש לי עכשיו סוג של קורס שאני לוקח שהוא עד פתיחת הלימודים. שזה אומר שאני כרגע עוזב אותו באמצע בגלל שבא לי לטוס.

מצד שני,הטיול של אחרי צבא עשה לי כ"כ טוב, שאני חושב שחודשיים יחזירו אותי בתור בן אדם חדש עם מחשבות קצת יותר אופטימיות ומשחררות
(למרות שזה כבר נראה לי מצב פנימי שלי עם עצמי ואחרי כמה זמן זה יחזור למה שהיה)

בוא נגיד, אני לא ייזרק לרחוב, אבל גם זה לא יהיה חכם לטוס ולצפצף על הכל. ואז לחזור ולהתחיל הכל מחדש.

נגיד אתמול, נפגשנו כמה חברים מהטיול הקודם (אחד מהם זה "החבר הכבד" והיה כיף אבל זה הסביר לי טוב מאוד למה התרחקתי ממנו.

בקיצור, מחשבות על החיים. כל פעם מחשב מסלול מחדש

 

[ladybug4NLP]

יש משהו שנקרא "להתבגר"

מגיע הגיל שאפשר להתחיל לעשות החלטות גם אם יש יותר מאופציה אחת, כל אופציה והמחיר שלה.

הרעיון של להתבגר הוא שעושים את ההחלטה ולא מתחרטים עליה כל החיים.
עושים החלטה ואם היא לא מתאימה-לא מקוננים עליה כל או רב החיים אלא החליטים החלטה אחרת ומבצעים אותה.

עצות מסוג זה או אחר זה למעשה לברוח מהחלטה ומאחריות כי מי כמוך יודע מה טוב לך.

ונראה לי שאם היית פוגש בחורה אחרת כלבב, ההתלבטויות שלך היו פשוטות יותא - אם בכלל.

נ.ב. לא אוהבת את הניק של "אח של ווינר"
אם אתה "אח" של הווינר, אי זה מגדיר אותך?
משום מה נדמה לי שכבר פגשתי את הניק הזה בעבר גם בפורום זה וגם באחרים.
אתה סוחב את הבעיות לאור זמן.
מכיון שאתה לא מצליח לטפל בהם לבד, מדוע לא תפנה למאמן/מנחה/מטפל שיעזור ל להתקדם בחיים במקום לכתוב פוסטים שלא ממש מובילים
לשום מקום?

 

[אח של ווינר]

אז זהו,

שאני לפעמים נתקע עם החלטות שלקחתי או נתקע יותר מדי פעמים על החלטה שולית כמו איזה פלאפון לקנות,בושם,ארון לחדר,מיטה וכו'
אני יכול לא לקנות כלום (מה שקורה לי בפועל) ולהמשיך להתלבט עד אינסוף.
מחפש את הפריצה הזאת שתתן בתוכי את היכולת לבחור ולקבל גם את ההשלכות במידה וזאת לא הייתה בחירה טובה. אבל אני פשוט לא בוחר.


"אח של ווינר" בא מתוך כינוי שהיינו אומרים על הווינר, כמו חרוז כזה, אז זה לא משקף את מה שאני רוצה להיות, פשוט זה זרם באותה תקופה שפתחתי את החשבון פה. לצערי אי אפשר לשנות אבל לקחתי החלטה ואני עומד מאחוריה