צום רפואי
הצום הרפואי הינה דרך להשיג ניקוי הגוף מרעלים, שהם מהגורמים העיקריים לרוב המחלות והליקויים בגוף, וכן לתת הזדמנות למערכות השונות של הגוף לנוח, להתאושש ולשפר את תיפקודם. הצום הוא אמצעי לסלק גידולים וציסטות, לפתוח כלי דם סתומים, לרפא עור חולה, לרפא דלקות כרוניות וליקויים בתיפקוד במערכת העיכול, אסתמה, סינוסיטיס, דלקות בעמוד שידרה ובמקומות אחרים בגוף [חניכיים, פרקים,אוזניים ועוד] ועוד רשימה ארוכה של תחלואים הקשורים בהרעלת הגוף והתשתו. המשמעות המעשית של הצום הרפואי היא הימנעות מוחלטת ממזון והסתפקות בשתיית מים טהורים בצורה נכונה. בנוסף, חייבים בזמן הצום הרפואי להרבות במנוחה, להמנע מפעילות גופנית מאומצת ולהיות במצב נפשי רגוע. נשימה נכונה ותרגילי נשימה והרפייה וכן עיסוי קל ועדין מידי פעם, מסייעים רבות לתהליך הרצוי. כך גם אמבטיות שמש מתונות. כל שיטת "צום" אחרת כמו "צום" מיצים למשל, אינה שייכת לעיניין הזה, שהרי מיץ פירות או ירקות הינו מזון, וצום אמיתי, כאמור, הינו המנעות מוחלטת ממזון והסתפקות בשתייה נכונה בלבד. גם שתיית תה צמחים כלשהו מפרה את התנאי הדרוש לצום רפואי נכון. הצום אינו מתאים לכל אחד. ישנם מקרים שצום רפואי, נכון ככל שיהיה, יזיק. להלן שלוש דוגמאות. 1-אנשים הצורכים תרופות או שצרכו תרופות לאחרונה, כולל אלטרנטיביות, ותוספים, הצום אסור עליהם. במקרים אלה, צום עלול לגרום להרעלה ולנזקים, עד כדי סכנת חיים. כך גם לגבי מעשנים, שתייני אלכוהול וצרכני סמים. 2-אנשים שאינם מוכנים נפשית לצום, אסור ללחוץ עליהם בעיניין. וכאן אביא דוגמא מהעבר, שאדם שמבחינה רפואית, צום רפואי קצר היה מאד מתאים לו, אבל בהיותו ניצול שואה שסבל מרעב כבד במשך שנים רבות בחייו, הוא, נפשית, לא היה יכול להמנע מאכילה. 3-ישנם אנשים שצום מביא אצלם לירידת סוכר בדם. גם אלה חייבים להימנע מלצום. חשוב מאד להכין את הגוף לצום. זהו תהליך המתבצע ע"י מעבר הדרגתי לתזונה צמחונית אורגנית מתאימה. תהליך זה של הכנת הגוף לצום יכול להמשך שבועות ארוכים, ואפילו מספר חודשים, לפי המקרה. צום רפואי מחייב השגחה צמודה [פחות או יותר] מצד מטפל מומחה בתורת הצומות. על המטפל לבדוק את הפציינט מספר פעמים ביום [לחץ דם, דופק, ריאות, לשון וכד'] ולהתרשם ממצבו הכללי. במידת הצורך, אם מופיעים סימנים לא רצויים [כמו עלייה חריפה בדופק], עליו להפסיק לפציינט את הצום, וגם זאת יש לעשות בצורה נכונה [כאמור, זה עיניין למומחים בנושא]. צום רפואי יכול להמשך יום או ימים ספורים, ועד מספר שבועות. סיום הצום, מבחינת השגת המטרות, יהיה כאשר הלשון תקבל את הצבע האדום הנכון, וסימפטומים שונים יעידו על כך שהגוף ביצע את פעולות הניקוי הרצויות. חשוב מאד להפסיק את הצום בצורה נכונה ע"י התחלת אכילה מיוחדת שתחזיר בהדרגה את מערכת העיכול לפעולה נכונה. את זאת יש להתאים למקרה, כפונקציה של משך הצום ומצב הפציינט. בוודאי שיותר קל להפסיק צום שנמשך יומיים מאשר צום שנמשך 30 יום. צום אינו הרעבה [אינניציה]. במהלך צום רפואי נכון, אין פגיעה ברקמות חיוניות בגוף. יחד עם זאת, צום ממושך מידי, מעבר לדרוש, עלול להביא את הגוף למצב שלילי זה, ואז הגוף מתחיל להיזון מרקמות חיוניות [שרירים וכד]. לכן חשוב לא להתבלבל בין שני המושגים האלה. צום רפואי נכון הינו דבר חיובי ביותר, בעוד הרעבה הינה תהליך של פגיעה בגוף. מטפל מקצועי בנושא תורת הצומות יודע להבחין בין שני המצבים הנ"ל, ולהפסיק את הצום בזמן. ומה הלאה? אם הפציינט יחזור להרגליו הגרועים ולתזונה גרועה, ההשפעות החיוביות של הצום תעלמנה, והוא יחזור להיות חולה כבעבר. הצום הרפואי אינו דרך ריפוי בפני עצמו. הוא חלק מדרך שצריכה להביא את הפציינט לתזונה ואורח חיים נכונים יותר, כדי לאפשר לגוף להביא לידי ביטוי את כוחות הריפוי הפנימיים שלו, ולהיות הרופא של עצמו.