Marsha Figg
New member
צ'ולנט../images/Emo54.gif
היי, קוראים לי רחלי, ואני בת 15 וחצי וצמחונית כבר שבעה חודשים (אם מתעלמים מהקטע של הג'לטין). מאז שגיליתי על עניין הג'לטין-מעצמות במילקי ובדברים האחרים יצא לי לחשוב הרבה על עניין הצמחונות שלי. אני התחלתי להיות צמחונית בגלל שהבנתי שהשניצל הוא גופת תרנגולת מטוגנת ומגולגלת בביצה ופירורי לחם ושההמבורגר הוא חתיכת פרה מטוגנת עם מיונז וסלט בתוך לחמניה, וזה הגעיל אותי. זה היה תהליך ארוך, כמו שאתם יכולים לקרוא כאן. ולא אכלתי בשר הרבה זמן, והייתי מרוצה עם זה, ומעניין הג'לטין התחלתי לחשוב על למה אני בעצם צמחונית. אז קראתי חומר באינטרנט שאני ואחרים כתבו על צמחונות, עברתי על כל טונות החומר שיש לי מאנונימוס מפורים שעבר (התחפשתי לסטיקר. עם הסטיקרים בא מידע בנושאים שונים, ממפלגת מימ"ד ועד האגודה נגד ניסויים בבע"ח), ולא ממש הצלחתי לשחזר את מה שהיה לי נגד בשר כשהתחלתי-אבל מצד שני, כשזה היה רק אני מול הרבע-עוף, לא הייתי מסוגלת לאכול. לא העזתי לאכול יותר מילקי, ואני בודקת על כל דבר שאני מכניסה לפה אם יש בו ג'לטין, וכשאני לא לגמרי מקפידה על הנושא אני מרגישה ממש רע אח"כ. ביקרתי בפורום הזה כשנודע לי שג'לטין זה מחיות, וראיתי פה גם דברים על אבקות מרק וויטמינים שונים מקבוצת E, שכבר בלבלו אותי ולא היו ברורים לי (מאיפה זה צץ פתאום? ולמה במאמרי הפורום לא ברור מה מן החי ומה לא? ומאיזה חלקים של איזה חיות זה עשוי?), ואני כבר מבולבלת-להיות צמחונית זה כבר לא רק להימנע מאכילת בשר\עוף\דגים (שאצלי הכל נכנס תחת הקטגוריה "בשר"), זה גם להימנע מדברים חלביים ופרווה כביכול, ולהיות בטוחה לגמרי רק עם הכשר הבד"צ, דבר שאף פעם לא חשבתי שאני אתייחס אליו בכלל (מה עם הויטמינים E מהחי? גם הם לא כשרים לבד"צ? ומה ההבדל בין הבד"צ למהדרין?). התחלתי לחשוב כמה ניצול אכזרי יש של בעלי חיים בעולם שלנו, דבר שזה לא אפשרי לברוח ממנו. תיקים, נעליים, בגדים-הכל מבעלי חיים, אני לא יודעת מה כן ומה לא בכלל, וזה לא רק במעילי פרווה של עשירים, אלא גם במסקרה הפרטית שלך? מה קורה פה? זה מזעזע אותי, ואני אפילו לא יודעת מה כן ומה לא. את השורות האלה אני כותבת מהבית של סבא וסבתא שלי, מקום שכל כך מסמל את התפיסה האנטי-צמחונית המיושנת. הייתה עכשיו ארוחת צהריים. בשביל סבא וסבתא הצמחונות שלי היא קושי. סבתא שלי רומנייה וסבא שלי הונגרי-שזה עוד יותר גרוע- בשביל הונגרים ארוחה אחת בלי בשר היא חטיף. וזה קשה להם לקבל אותי ככה, אבל אין להם ברירה. אז סבתא כבר לא מבשלת לי כל מיני דברים, ובמקום היא עושה בשבילי דברים במיוחד. אני באה אליהם לסופשבוע פעם בחודש, וכשהייתי אוכלת בשר זה היה סופשבוע של לאכול בו אוכל אמיתי וכבד, מז ש"הצתמחנתי" זה מקום להרגיש בו רע על זה. ישבתי היום (שבת) בארוחת צהריים שבדיוק נגמרה עכשיו, ואכלתי את מרק האטריות של סבתא שאני תמיד מחכה לו כל החודש. וכשהתמעטו האטריות וגדל אחוז המים בצלחת, התחלתי לחשוב על מה שמרכיב את המרק, את המים. סבתא עושה מרק משולב- אטריות עם ירקות עם עוף, זה ככה ממתי שאני זוכרת את עצמי- מנה ראשונה המרק עם האטריות, מנה שנייה העוף והירקות עם חרמזלך (לביבות) או משהו. ומאז שהפסקתי בגיל 8 בערך לאכול עוף ישיר ("ללא תחפושות") אז עוף אני לא אוכלת. אבל המרק מבושל עם העוף, האבקת מרק היא בטח ממרכיבים מן החי (E 600 ומשהו), וחתיכות קטנטנות ופירורים של העוף- בטח נמצאים בתמצית. ניסיתי לאכול כמה שיותר אטריות וכמה שפחות מרק. מנה שנייה היה צ'ולנט, כמו הכותרת של ההודעה הזאת. פעם זה היה מאכל שסבא מבשל ואני כל כך אוהבת-פשוט לא הייתי אוכלת את רגל העוף, אבל את על השעועית תפוחי האדמה הקיגל וכמובן הביצה הייתי מתנפלת. ואז נהייתי צמחונית, וגיליתי שבתוך תערובת השעועית מתחבאות חתיכות קטנות (לא מזעריות!) של עוף-כמובן שלא בכוונה, זה רק יוצא ככה מהבישול. אז הייתי יושבת ושולה חתיכות עוף מהשעועית, וזה ממש לא נחמד. פעם סבא נתן לנו הביתה צ'ולנט, ושליתי עוף, והייתה מנה שלמה של עוף שנתתי לחתולים. ולא רק שזה מרגיש רע- סבא גם נעלב מזה. אז גם היום שליתי עוף, והיו חתיכות שלמות, ואמרתי שהשעועית מלאה בעוף, אז סבא לקח לי את הצלחת, אמר שלא רוצה-לא צריך. אמרתי שרק עם השעועית יש לי בעיה, והוא אמר לי שלא לשגע אותו- הוא היה כבר עצבני ממני, והרגשתי רע. הוא הביא לי צלחת עם הפלפל הממולא בירקות עם אורז (במקום בשר עם אורז) שסבתא הכינה במיוחד בשבילי, ושני תפוחי אדמה והביצה מהצ'ולנט (סבתא אמרה לו שיביא את הביצה). הקיגל לא היה שם. גם אתמול סבא נתן לי את הפלפל הממולא הזה, ולא כל כך אהבתי את זה. אז סבתא אמרה שאין בזה בשר, רק ירקות, אבל היה שם משהו שלא אהבתי- והבנתי שזה הרוטב- סבא אמר שזה רוטב עגבניות- אף פעם לא הייתי משוגעת במיוחד על רטבים, וסבא העמיס רוטב כדי שזה יהיה "אוכל", לא סתם סלטון או משהו
. היום לא שמו לי רוטב, אבל זה בכל זאת לא היה עד כדי כך טעים. זה כאילו שאני חייבת לאהוב כל מה שלא מכיל בשר, כי אז זה כבר עוד יותר עלבון מזה שאני לא אוכלת בשר. הם לוקחים את הכל אישית, את הצמחונות שלי- זה נראה להם אורח חיים לא טבעי- לא לאכול בשר? no way! זה מרכיה כל כך חשוב הרי באוכל! ואני לא ככה, ואני מרגישה כאילו אני מעליבה אותם, והם מרגישים כאילו אני בכוונה נגדם. עם אמא שלי הסתדרתי ברוך השם בסופו של דבר בנושא הזה, הם מקובעים מדי לאיך שחינכו אותם בנושא האוכל, חינוך קשה לאכילת בשר. ואפילו הרגשתי רע כשלא אכלתי תות דיי מקוקל, שסבא נתן לי לקינוח. וזה קשה להתמודד עם העניינים ככה. אמא אמרה לי בסוף הארוחה שהייתי צריכה לאכול את מה שמסביב לשעועית ולא להגיד כלום. שאני תמיד מסיימת אחרונה לאכול אז סבא לא היה כלכך שם לב לזה. היא גם אמרה שסבתא בכלל לא שמה אבקת מרק, שבגלל זה המרק שלה לא עכור, שהמרק בא ממרכיביו-שזה עדיין אומר פירורי עוף במרק. אמרתי לה שאולי סבתא תבשל את המנה שלי בנפרד מהעוף, וזה נראה לה לא הגיוני ושטותי. הם גורמים לי להרגיש שצמחונות זה רע, פגם. כאילו עכשיו שעליתי דרגה בצמחונות ונהייתי יותר לפרטים ה"מחלה" שלי נהייתה יותר חמורה והדרישות שלי יותר שטותיות, ואני יותר מתביישת בהן. אני לא רוצה לפגוע בסבא וסבתא. אין כ"כ הרבה צמחונים פה בסביבה. אני היחידה בשכבה שלי, אז אין לי פה תמיכה, ואני מרגישה שונה ופגומה. בקורס מד"צים בחופש הגדול הייתה לי חברה צמחונית קיצונית. אז ככה הרגשתי בחברה טובה, בכלל היו שם הרבה צמחונים, וכמעט בכל הארוחות היו אלטרנטיבות לא בשריות לַצמחונים. בביצפר זה לא ככה, במשפחה זה לא ככה, ואני מרגישה שונה, לא כאילו עשיתי את ההחלטה התזונתית הנכונה, אלא כאילו שאני סתם טיפשה שלא יודעת מה היא עושה, ואין פה עם מי להזדהות. חשבתי על מה יהיה אם אני אהיה טבעונית, אם אני לא אוכל אפילו ביצים וחלב ("הפרשות"). אני משלימה את הערכים התזונתיים שחסרים לי דרך ביצים ומוצרי חלב,והם חלק גדול מהארוחות שלי. ונגיד שכשאני אהיה גדולה אני אוכל לבשל לעצמי סויה ותחליפים, אבל עדיין אני אוכל רק סלט באירועים וטיולים (אם בכלל תהיה אופציה כזאת), וזה חלק כ"כ חשוב מהתזונה שלי שקשה לי לוותר עליו. אבל בקצב הזה-מי יודע. לפני שנתיים לא הייתי מאמינה בשום פנים ואופן שאני אהיה צמחונית, בטח שלא בגיל כזה. התחיל להיות לי איכפת מפירורי הבשר שאני אוכלת, שפעם הבלגתי עליהם, והכל בגלל המילקי. חיי הצמחוני קשים. הא. 3 דפים בכתב קטן. 2 וחצי בעצם.
רחלי
היי, קוראים לי רחלי, ואני בת 15 וחצי וצמחונית כבר שבעה חודשים (אם מתעלמים מהקטע של הג'לטין). מאז שגיליתי על עניין הג'לטין-מעצמות במילקי ובדברים האחרים יצא לי לחשוב הרבה על עניין הצמחונות שלי. אני התחלתי להיות צמחונית בגלל שהבנתי שהשניצל הוא גופת תרנגולת מטוגנת ומגולגלת בביצה ופירורי לחם ושההמבורגר הוא חתיכת פרה מטוגנת עם מיונז וסלט בתוך לחמניה, וזה הגעיל אותי. זה היה תהליך ארוך, כמו שאתם יכולים לקרוא כאן. ולא אכלתי בשר הרבה זמן, והייתי מרוצה עם זה, ומעניין הג'לטין התחלתי לחשוב על למה אני בעצם צמחונית. אז קראתי חומר באינטרנט שאני ואחרים כתבו על צמחונות, עברתי על כל טונות החומר שיש לי מאנונימוס מפורים שעבר (התחפשתי לסטיקר. עם הסטיקרים בא מידע בנושאים שונים, ממפלגת מימ"ד ועד האגודה נגד ניסויים בבע"ח), ולא ממש הצלחתי לשחזר את מה שהיה לי נגד בשר כשהתחלתי-אבל מצד שני, כשזה היה רק אני מול הרבע-עוף, לא הייתי מסוגלת לאכול. לא העזתי לאכול יותר מילקי, ואני בודקת על כל דבר שאני מכניסה לפה אם יש בו ג'לטין, וכשאני לא לגמרי מקפידה על הנושא אני מרגישה ממש רע אח"כ. ביקרתי בפורום הזה כשנודע לי שג'לטין זה מחיות, וראיתי פה גם דברים על אבקות מרק וויטמינים שונים מקבוצת E, שכבר בלבלו אותי ולא היו ברורים לי (מאיפה זה צץ פתאום? ולמה במאמרי הפורום לא ברור מה מן החי ומה לא? ומאיזה חלקים של איזה חיות זה עשוי?), ואני כבר מבולבלת-להיות צמחונית זה כבר לא רק להימנע מאכילת בשר\עוף\דגים (שאצלי הכל נכנס תחת הקטגוריה "בשר"), זה גם להימנע מדברים חלביים ופרווה כביכול, ולהיות בטוחה לגמרי רק עם הכשר הבד"צ, דבר שאף פעם לא חשבתי שאני אתייחס אליו בכלל (מה עם הויטמינים E מהחי? גם הם לא כשרים לבד"צ? ומה ההבדל בין הבד"צ למהדרין?). התחלתי לחשוב כמה ניצול אכזרי יש של בעלי חיים בעולם שלנו, דבר שזה לא אפשרי לברוח ממנו. תיקים, נעליים, בגדים-הכל מבעלי חיים, אני לא יודעת מה כן ומה לא בכלל, וזה לא רק במעילי פרווה של עשירים, אלא גם במסקרה הפרטית שלך? מה קורה פה? זה מזעזע אותי, ואני אפילו לא יודעת מה כן ומה לא. את השורות האלה אני כותבת מהבית של סבא וסבתא שלי, מקום שכל כך מסמל את התפיסה האנטי-צמחונית המיושנת. הייתה עכשיו ארוחת צהריים. בשביל סבא וסבתא הצמחונות שלי היא קושי. סבתא שלי רומנייה וסבא שלי הונגרי-שזה עוד יותר גרוע- בשביל הונגרים ארוחה אחת בלי בשר היא חטיף. וזה קשה להם לקבל אותי ככה, אבל אין להם ברירה. אז סבתא כבר לא מבשלת לי כל מיני דברים, ובמקום היא עושה בשבילי דברים במיוחד. אני באה אליהם לסופשבוע פעם בחודש, וכשהייתי אוכלת בשר זה היה סופשבוע של לאכול בו אוכל אמיתי וכבד, מז ש"הצתמחנתי" זה מקום להרגיש בו רע על זה. ישבתי היום (שבת) בארוחת צהריים שבדיוק נגמרה עכשיו, ואכלתי את מרק האטריות של סבתא שאני תמיד מחכה לו כל החודש. וכשהתמעטו האטריות וגדל אחוז המים בצלחת, התחלתי לחשוב על מה שמרכיב את המרק, את המים. סבתא עושה מרק משולב- אטריות עם ירקות עם עוף, זה ככה ממתי שאני זוכרת את עצמי- מנה ראשונה המרק עם האטריות, מנה שנייה העוף והירקות עם חרמזלך (לביבות) או משהו. ומאז שהפסקתי בגיל 8 בערך לאכול עוף ישיר ("ללא תחפושות") אז עוף אני לא אוכלת. אבל המרק מבושל עם העוף, האבקת מרק היא בטח ממרכיבים מן החי (E 600 ומשהו), וחתיכות קטנטנות ופירורים של העוף- בטח נמצאים בתמצית. ניסיתי לאכול כמה שיותר אטריות וכמה שפחות מרק. מנה שנייה היה צ'ולנט, כמו הכותרת של ההודעה הזאת. פעם זה היה מאכל שסבא מבשל ואני כל כך אוהבת-פשוט לא הייתי אוכלת את רגל העוף, אבל את על השעועית תפוחי האדמה הקיגל וכמובן הביצה הייתי מתנפלת. ואז נהייתי צמחונית, וגיליתי שבתוך תערובת השעועית מתחבאות חתיכות קטנות (לא מזעריות!) של עוף-כמובן שלא בכוונה, זה רק יוצא ככה מהבישול. אז הייתי יושבת ושולה חתיכות עוף מהשעועית, וזה ממש לא נחמד. פעם סבא נתן לנו הביתה צ'ולנט, ושליתי עוף, והייתה מנה שלמה של עוף שנתתי לחתולים. ולא רק שזה מרגיש רע- סבא גם נעלב מזה. אז גם היום שליתי עוף, והיו חתיכות שלמות, ואמרתי שהשעועית מלאה בעוף, אז סבא לקח לי את הצלחת, אמר שלא רוצה-לא צריך. אמרתי שרק עם השעועית יש לי בעיה, והוא אמר לי שלא לשגע אותו- הוא היה כבר עצבני ממני, והרגשתי רע. הוא הביא לי צלחת עם הפלפל הממולא בירקות עם אורז (במקום בשר עם אורז) שסבתא הכינה במיוחד בשבילי, ושני תפוחי אדמה והביצה מהצ'ולנט (סבתא אמרה לו שיביא את הביצה). הקיגל לא היה שם. גם אתמול סבא נתן לי את הפלפל הממולא הזה, ולא כל כך אהבתי את זה. אז סבתא אמרה שאין בזה בשר, רק ירקות, אבל היה שם משהו שלא אהבתי- והבנתי שזה הרוטב- סבא אמר שזה רוטב עגבניות- אף פעם לא הייתי משוגעת במיוחד על רטבים, וסבא העמיס רוטב כדי שזה יהיה "אוכל", לא סתם סלטון או משהו