צולל אלייך.
הרגליים שלנו נוגעות-לא-נוגעות. המרצה ממשיך לדבר בלהט על הכרעת מלחמת העולם השנייה, אבל אני מהופנט לעינייך. גם הן, רואות-לא-רואות אותי. מגניבות מבטים חטופים אליי, ומכנסיי כבר מלאים. את משחקת בי. משכלת רגליים, ולאחר רגע מרחיבה אותן שוב עד למגע קל עם רגלי. משחקת קלות בפתח חולצתך, חושפת טפח זעיר מהוואדי היפיפה שנפרס שם בין גבעותייך. עורך חום בהיר, צללים צללים מסתירים את פיתולי גופך. חצאית קצרה עוטפת את רגלייך. רכות. עדינות. נוגעות שוב, בטעות.. אי אפשר כבר להסתיר את גבריותי שפורצת לה בטבעיות, מרימה את הבד לגבהים. קלטת את זה. אני רואה את הגומה החמודה הזאת על לחייך, כשאת מחייכת לעצמך.
ידך יורדת לאט אל מתחת לשולחן. בתנועה כמעט טבעית את מניחה אותה על ירכי. אני שולח מבטים מהירים סביב. כולם עסוקים בעצמם ובמרצה הנלהב. והיד זזה באיטיות אל פנים הירך שלי. אני מנסה להשאר רגוע, אבל מרגיש את החום עולה על פניי. ואל בין חלציי. את מתקרבת ומתקרבת אל זקיפות הקומה שבין רגליי. והמבט שלך. רגועה ושלווה, מביטה אל המרצה בחיוך קטן. ולבסוף את נחה עליו. מלטפת אותו בתנועות רכות וחושניות. אני נטרף. סביבי רחשי עטים רושמים, וידך נעה על איברי.
אני מחליט לא להשאר חייב. ידי נשלחת אל רגלך. את כמעט קופצת ממקומך, אבל נרגעת וחיוכך מתרחב. יש לי יתרון נחמד עלייך, אין כמעט בד שיפריד אל ערוותך. אני מלטף את רגלך ומרגיש את החום שלך. את מפשקת את רגלייך בהנאה וידי ממשיכה אל מתחת שמלתך. אנחה קטנטנה נפלטת מגרונך, ואת סוגרת שפתיים רעבות בבהלה. אצבעותיי נוגעות בתחתונים שלך, ואני מרגיש את הרטיבות שלך שכבר ספגה אותם. בתנועה מהירה יותר, אני מזיז אותן ודוחף שתי אצבעות אל הכוס שלך, שנוטף לקראתי בחום. את הקפיצה הקטנה שלך כבר אי אפשר לפספס. את שולחת מבטים נבוכים לצדדים, ואליי מבט הזהרה חושני. עיניי טובעות בעינייך. "לא נוכל להמשיך את זה פה", את פוצה את פיך בלחישה ראשונה. פתק קטן מושחל אל ידי, בניין מעונות, מספר דירה ו'תבוא היום ב8. אל תאונן הרבה לפני
'. אני סוגר עליו את האצבעות בחיוך וידינו חוזרות לבעליהן.
בדיוק בשמונה, אחרי שהמקלחת והבושם העדין הבטיחו לי שאני מוכן, נעמדתי בפתח הדירה בהיסוס קל. מניח אגרוף על הדלת, ולפתע גוף חם נצמד אליי מאחור. לא הספקתי להסתובב, ונשיקה רטובה נמסה על צווארי. יד נשלחת, נכנסת תחת מכנסיי ואוחזת באיברי. "אני רואה שצריך קצת לחמם אותך", את לוחשת את תוך אוזני. "כבר הצלחת", אני משיב, ומרגיש אותו מתקשה מאחיזתך. בידך השנייה את פותחת את הדלת, ודוחפת אותי אל הסלון. אני מסתובב ונדהם. את ערומה. וכל כך יפה. הגומה שלך שוב זורחת אלי בחיוך, ואת נצמדת אליי. שפתיים אל שפתיים. נשיקה רטובה וארוכה וסוחפת. אני לא מספיק להתנגד, ואת מפשילה אותי מכל בגדיי. נצמדת שוב, שדיים נלחצים אל חזי, בטן אל בטן, זין חם וזקוף אל בין רגלייך. נשיקה ארוכה ולוהטת. לשונותינו יוצאות במחול. אני מעביר את ידי לאורך גבך, אוחז בישבך הרך. את עוטפת את איברי, מעסה אותו בידיים מיומנות. העולם עוצר מלכת כשאנחנו נדבקים בתאווה.
אני מנשק אותך על הלחיים, נשיקות קטנות וחמות. ואת האף, ואת המצח. ואת הגומה היפה הזאת. שולח לשון ומלקק בעדינות את האוזן. את נאנחת. יורד עם הלשון אל צווארך, ושוב מנשק את עורך שבוער אליי. מעסה בתנועות ארוכות את שדייך, יורד אליהם בשפתיי, מרפרף סביבם. את מרימה את הראש ופולטת אנחת הנאה. משחק בלשוני בפטמותייך, שמזדקרות לכבודי בתשוקה. יורד בנשיקות אל הבטן הרכה, וסביב הפופיק החמוד שלך. ויורד, ויורד ויורד. מדלג בקלילות סביב ערוותך, מנשק את פנים הירך שלך. המקום שכל כך אהוב עליי. לאט לאט עולה אל בין רגלייך. מנשק סביב שפתייך הרטובות והבוערות. מוציא לשון חמה ומעביר אותה בעדינות עליהן. ממשיך לבלוש בלשוני אל תוכך, עמוק יותר, מהר יותר. את זועקת בתשוקה מעליי.
לרגע ידיי מפסיקות להקליד, מותח את אצבעותיי מעמלן. מביט בזין הזקוף שלי שכל כך חושק בך מבעד למסך. צליל הודעה עולה מהמחשב, "הפסקת בדיוק בזמן.. גמרתי.. תודה לך!". אני מחייך, "העונג כולו שלי. אבל הזין שלי עומד פה ורוצה אותך". "הייתי שמחה עכשיו לפנק אותך.. ללקק אותו מהבסיס.. למצוץ את הכיפה היפה שלך..". "בהחלט נשמע טוב. למה שזה לא יקרה פעם?
". "מישהו אמר שזה לא יקרה?.. בא מחר ב8 לבניין פאר דירה 16.. אל תאונן הרבה לפני
".
הרגליים שלנו נוגעות-לא-נוגעות. המרצה ממשיך לדבר בלהט על הכרעת מלחמת העולם השנייה, אבל אני מהופנט לעינייך. גם הן, רואות-לא-רואות אותי. מגניבות מבטים חטופים אליי, ומכנסיי כבר מלאים. את משחקת בי. משכלת רגליים, ולאחר רגע מרחיבה אותן שוב עד למגע קל עם רגלי. משחקת קלות בפתח חולצתך, חושפת טפח זעיר מהוואדי היפיפה שנפרס שם בין גבעותייך. עורך חום בהיר, צללים צללים מסתירים את פיתולי גופך. חצאית קצרה עוטפת את רגלייך. רכות. עדינות. נוגעות שוב, בטעות.. אי אפשר כבר להסתיר את גבריותי שפורצת לה בטבעיות, מרימה את הבד לגבהים. קלטת את זה. אני רואה את הגומה החמודה הזאת על לחייך, כשאת מחייכת לעצמך.
ידך יורדת לאט אל מתחת לשולחן. בתנועה כמעט טבעית את מניחה אותה על ירכי. אני שולח מבטים מהירים סביב. כולם עסוקים בעצמם ובמרצה הנלהב. והיד זזה באיטיות אל פנים הירך שלי. אני מנסה להשאר רגוע, אבל מרגיש את החום עולה על פניי. ואל בין חלציי. את מתקרבת ומתקרבת אל זקיפות הקומה שבין רגליי. והמבט שלך. רגועה ושלווה, מביטה אל המרצה בחיוך קטן. ולבסוף את נחה עליו. מלטפת אותו בתנועות רכות וחושניות. אני נטרף. סביבי רחשי עטים רושמים, וידך נעה על איברי.
אני מחליט לא להשאר חייב. ידי נשלחת אל רגלך. את כמעט קופצת ממקומך, אבל נרגעת וחיוכך מתרחב. יש לי יתרון נחמד עלייך, אין כמעט בד שיפריד אל ערוותך. אני מלטף את רגלך ומרגיש את החום שלך. את מפשקת את רגלייך בהנאה וידי ממשיכה אל מתחת שמלתך. אנחה קטנטנה נפלטת מגרונך, ואת סוגרת שפתיים רעבות בבהלה. אצבעותיי נוגעות בתחתונים שלך, ואני מרגיש את הרטיבות שלך שכבר ספגה אותם. בתנועה מהירה יותר, אני מזיז אותן ודוחף שתי אצבעות אל הכוס שלך, שנוטף לקראתי בחום. את הקפיצה הקטנה שלך כבר אי אפשר לפספס. את שולחת מבטים נבוכים לצדדים, ואליי מבט הזהרה חושני. עיניי טובעות בעינייך. "לא נוכל להמשיך את זה פה", את פוצה את פיך בלחישה ראשונה. פתק קטן מושחל אל ידי, בניין מעונות, מספר דירה ו'תבוא היום ב8. אל תאונן הרבה לפני
בדיוק בשמונה, אחרי שהמקלחת והבושם העדין הבטיחו לי שאני מוכן, נעמדתי בפתח הדירה בהיסוס קל. מניח אגרוף על הדלת, ולפתע גוף חם נצמד אליי מאחור. לא הספקתי להסתובב, ונשיקה רטובה נמסה על צווארי. יד נשלחת, נכנסת תחת מכנסיי ואוחזת באיברי. "אני רואה שצריך קצת לחמם אותך", את לוחשת את תוך אוזני. "כבר הצלחת", אני משיב, ומרגיש אותו מתקשה מאחיזתך. בידך השנייה את פותחת את הדלת, ודוחפת אותי אל הסלון. אני מסתובב ונדהם. את ערומה. וכל כך יפה. הגומה שלך שוב זורחת אלי בחיוך, ואת נצמדת אליי. שפתיים אל שפתיים. נשיקה רטובה וארוכה וסוחפת. אני לא מספיק להתנגד, ואת מפשילה אותי מכל בגדיי. נצמדת שוב, שדיים נלחצים אל חזי, בטן אל בטן, זין חם וזקוף אל בין רגלייך. נשיקה ארוכה ולוהטת. לשונותינו יוצאות במחול. אני מעביר את ידי לאורך גבך, אוחז בישבך הרך. את עוטפת את איברי, מעסה אותו בידיים מיומנות. העולם עוצר מלכת כשאנחנו נדבקים בתאווה.
אני מנשק אותך על הלחיים, נשיקות קטנות וחמות. ואת האף, ואת המצח. ואת הגומה היפה הזאת. שולח לשון ומלקק בעדינות את האוזן. את נאנחת. יורד עם הלשון אל צווארך, ושוב מנשק את עורך שבוער אליי. מעסה בתנועות ארוכות את שדייך, יורד אליהם בשפתיי, מרפרף סביבם. את מרימה את הראש ופולטת אנחת הנאה. משחק בלשוני בפטמותייך, שמזדקרות לכבודי בתשוקה. יורד בנשיקות אל הבטן הרכה, וסביב הפופיק החמוד שלך. ויורד, ויורד ויורד. מדלג בקלילות סביב ערוותך, מנשק את פנים הירך שלך. המקום שכל כך אהוב עליי. לאט לאט עולה אל בין רגלייך. מנשק סביב שפתייך הרטובות והבוערות. מוציא לשון חמה ומעביר אותה בעדינות עליהן. ממשיך לבלוש בלשוני אל תוכך, עמוק יותר, מהר יותר. את זועקת בתשוקה מעליי.
לרגע ידיי מפסיקות להקליד, מותח את אצבעותיי מעמלן. מביט בזין הזקוף שלי שכל כך חושק בך מבעד למסך. צליל הודעה עולה מהמחשב, "הפסקת בדיוק בזמן.. גמרתי.. תודה לך!". אני מחייך, "העונג כולו שלי. אבל הזין שלי עומד פה ורוצה אותך". "הייתי שמחה עכשיו לפנק אותך.. ללקק אותו מהבסיס.. למצוץ את הכיפה היפה שלך..". "בהחלט נשמע טוב. למה שזה לא יקרה פעם?