אוי שלא תדעי מה עבר עלי .
אני היתי ועדיין בתקופת מבחנים,וככל שהזמן עובר אני יותר לא מבין למה לעזעזל אני צריך לסבול את התואר המזורגג הזה וכמה שלא מתאים לי ללמוד אליו עכשיו. (סליחה על השפה,זה היה הכרחי אבל להעביר תמסר והתסכול.) אבל אין ברירה וצריך איכשהו ללמוד ולהצליח כי התואר הזה כמה ששולי הוא בעיני, הוא המפתח שלי לעתיד טוב מאוד לתואר שני ולתארים נוספים ולקורות חיים איכותיים (מדובר בתואר בהנדסת חשמל בטכניון שהינו היוקרתי ביותר בארץ בתחומו ונחשב מהתארים הקשים בארץ ולכן שווה מאוד לעשות אותו ושיופיעה לי בקורות החיים בוגר הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון) ומבחינת בת זוגתי הינו חברים כמעט חודשים וזה למעשה היה הקשר הכי ארוך ורציני שלי אי פעם (מוזר אה..) וגם היא למעשה היתה הראשונה שלי (כן הכונה לסקס ) למה זה נגמר ממממממ,כעיקרון זה קרה כי למרות שהיו לי רגשות כלפיה לא אהבתי אותה והיא כן אהבה אותי והיה אי התאמה במידת המינון הרצון לבלות זמן ביחד במיוחד לאור תקופת המבחנים שלי (שלמעשה היתה הגורם מספר אחד להריגת הקשר.) וכך באופן לא מתוכנן (לא מצידי ולא מצידה) אחרי בילוי דיברנו ונפרדנו . באותו היום היתי קצת מדוכא ועצוב אבל כפי שכבר בטח אתם מנחשים לא לקח לי יותר מידי זמן להתגבר ולהתאפס ולמחרת כבר מלבד קצת געגוע לא היתי עצוב והיתי אופטימי למדי לגבי העתיד (סכ"ה אני רק בן 21 יש לי את כל חיי לפניי ויש לי לא מעט מה להציע ואני אכיר מישהי חדשה בלי יותר מידי בעיה...) ההפך עכשיו שאני לא בתול וכבר לא מאמין במין רק מאהבה יהיה לי הרבה הרבה הרבה יותר קל וכיף בחיים. (אלוהים יודע כמה הזדמנויות נקרו בחיי ואני ויתרתי עליהן ,לא עוד .) אני לא מסכים עם הכלל שלכם אבל מכל מקרה החלטתי לנהוג לפי גילי ולפי העיקרון שאין כל רע בלטעום בדרך מהמטעמים השונים שיש לחיים להציע עד שאתקל בזה שאוהב.