צהרים טובים

תמר 45

New member
צהרים טובים

קודם כל ברצוני להודות לטובה ולזהבה על ביקורם בשבעה. מחמם את הלב. חזרתי, לכאורה, לעבודה אתמול. תחושותי מבולבלות , פועלת בכוח האנרציה. עיפה ברמות, אין לי חשק לעשות דבר. החסר הוא כה גדול. שקשה לתארו במילים. אתמול מרוב עיפות לא הלכתי לאבא. היום כבר קטר , שאני אפילו לא בודקת האם הוא עדיין חי. חשבתי ללכת עכשו , ולקחת אותו לטיול קטן . אבל קר, רוח לא נעימה בחוץ. אולי בעוד שעה הרוח הלא נעימה תפסק. יש לנסות להתרגל למציאות חדשה, וזה קשה מנשוא.
 
תמר יקרה ../images/Emo24.gif

אני חושבת שרק עכשיו את תתחילי לעכל מה שעבר עליכם, המחלה של אמא והסוף שהיה די פתאומי. תמיד זה קשה , על אחת כמה וכמה שאמא היתה הצעירה יותר והבריאה יותר ופתאם היא אננה. אין לך הרבה ברירות כי אביך כזה חמוד, מקסים ועדין ועדיין מבין מה קורה ויכול עוד להנות מהחיים. ומכיוון שאת גרה הכי קרוב, רוב הנטל ייפול עלייך. נקווה שהמטפלת תהיה טובה כל כך שלא תצטרכי לבוא לצורך טיפול אלא לצורך ביקור ובילוי איתו. שולחת לך חיבוק ענק של נחמה, למרות שאין נחמה , הלואי ולא תדעו צער ותצליחי לתמרן בין כל המטלות שלך. בשורות טובות, להתראות בשמחות, טובה
 

תמר 45

New member
המון תודה

לא מזמן חזרתי מאבא . [כל כך מוזר לומר אבא ולא בית הורי , או מאמא ואבא]. לקחתי אותו לסיבוב בעיר. ישבנו בבית קפה. הוא חזר ודבר על הבדידות שלו. עד כמה קשה לו ללא אמא , ועד כמה הוא רוצה לנסוע לקבר של אמא. ממש אבא א'. יחד עם זאת לא זכר שהוא גר בביתו אלא בבית ההוא.... אוהה כמה קשה .
 
תמר, תקופה קשה עוברת עלייך...

אבל כנראה תצטרכי להפנים אותה, זה יקח עוד זמן עד שהחיים יחזרו למסלולם, טוב, שיצאת עם אבא לבית קפה, עשית לעצמך טובה וגם לו, תמשיכי ככה, תנסי לארגן לו איזה מועדון לשעות הבוקר, שלא יהייה כ"כ בודד, כי כואב לשמוע על הבדידות, ומקווה שהמטפלת תהייה מספיק נחמדה אליו ולא ישעמם לו יותר מדי... בשורות טובות, ניצה.
 
מתנדבים

תמר יקרה , אולי תנסי למצוא לאבא מתנדב דרך הרווחה או הביטוח הלאומי שיבוא וידבר איתו ויקרא לו בעתון, אפילו שעה פעם בשבוע , כל דבר שיפיג קצת את הבדידות. אולי יוכל לספר לו על חייו ועל אשתו, תלוי עד כמה הוא עדיין מסוגל לדבר . למזלך יש עדיין אבא א' שמבין ואפשר לדבר איתו, אצלנו כמעט הכל נעלם, בקושי מבין קצת מה שאנו מדברים. חיבוקים ממני , טובה
 

zs1957

New member
../images/Emo140.gifתמר היקרה

כל כך מבינה את תחושותייך , את הגעגועים לאמא שכבר לא נמצאת עמכם.. קשה מאד להתרגל למצב החדש. אולם אביך חמוד והא ממש מחכה שתבואי אליו וזה הכי כייף בעולם הייתי רוצה שהורי ז"ל יהיו בחיים, בריאים ומתפקדים כמו שאנו פוגשים ברחוב. אולם זה דרכו של עולם. , החיים נמשכים למרות הכאב העז. אמי הלכה לעולמה לפני שנה ותשעה חודשים, היא כל כך חסרה לי ואני מתגעגעת אליה ואל אבא.אז יש תמונות ויש זכרונות יש קבר שניתן לעלות ולהתיחד עם זכרם. אבא מבקש תשומת לב ואפשר להבין הוא נותר לבד וממי הוא דורש ממך כי את הכי קרובה אליו. אחותך מגיעה בסופי שבוע היא גרה רחוק ולא יכולה להגיע בתדירות גבוהה.לכן, הכל נופל על כתפייך. צאי אתו לבית קפה כמו שעשית היום הוא כזה מתוק ותקחי גם את בנך. זה יתן לו אנרגיות חיוביות. והוא יהיה פחות מדוכא. יש מרכז יום לקשיש ברעננה , אפשר לקחת סטודנט שיטייל אתו וישוחח אתו פעמיים בשבוע. חשוב שחברים שלו יבואו לבקר ויצאו יחד לבית קפה. האינטראקציה עם אנשים חשובה מאד.יש מועדון גמלאים מקווה שהמטפלת טובה והא שבע רצון ממנה.. מאחלת לכם בריאות אושר ושנתראה רק בשמחות. שולחת לך חיבוק גדול. ד"ש לאחותך. זהבה
 
למעלה