תכשיטים, קישוטים (סיפור לגלית)
תכשיטים, כמו כל חפץ אחר בבית שאינו בשימוש... אני לא אמשיך. כואב להפרד מדברים ש"שווים" כסף, או דברים שיש להם ערך ריגשי או שניהם ביחד. אספר לך משהו ממני. עד לפני כמה שנים נהגתי לענוד תכשיטי כסף רבים רבים וגדולים. היה לי אוסף נדיר באיכותו ובשוויו הכספי. השקעתי בתכשיטים הרבה זמן, מחשבה, וכמובן גם כסף. לאט לאט, בלי שארגיש, תפקידם של התכשיטים הסתיים לו ונגמר. בלי להרגיש הפסקתי לענוד אותם אבל...עדיין לא זרקתי. כעבור כשנתיים נוספות כשכבר נמאס לי גם לראות אותם אבל היה לי חבל לזרוק אותם... החלטתי שאני שמה את כל הערימה בכניסה לבית. אם תכנס חברה ותגיד: "יאאאה, איזה יופי", סימן שזה שלה. כך עשיתי ולאט לאט הערימה התגמדה אך עדיין נשארו עוד פריטים כי זה היה אוסף ע נ ק . בשלב הבא, הרמתי טלפון לחברה שלא ראיתי הרבה שנים, ושהיתה שייכת לתקופה שאליה היו שייכים התכשיטים, והיא נורא אהבה אותם. שאלתי אותה אם היא רוצה אותם, או אם היא חושבת שיש לה למי לתת אותם... היא אמרה "כן". למחרת הייתי אצלה. שמתי את כולם אצלה והם לא עניינו אותי יותר. זהו סיפור שלי על תכשיטים שפעם מאוווד "עשו לי את זה". אני לא יודעת מה זה יעזור לך, ואולי כן. בכל מקרה בפנג שואי, תכשיט הוא פריט שאם אין בו שימוש, אין בו טעם בבית. זה חלק מתהליך שקוראים לו "חיים" שמתרחש רק בהווה. ערב טוב
