צהל

Manorit1

New member
צהל

שלום שמי ליאור אני חייל סדיר משרת כבר שנה ו9 חודשים מתוכם חודש בכלא צבאי (בגלל עריקות ) .
שירתתי כלוחם בחיל האיסוף הקרבי ולאחר העריקות הפכתי להיות מאבטח מתקנים בגדוד (יציאות שבוע שבוע) ואני לא יודע למי לפנות, אני בדיכאון, אני לא ישן, אני אוכל בכוח, אין לי פה אף חבר או מישהו שאני יכול לדבר איתו במשך היום.
אני כל שעה מתקשר להורים שלי ובוכה להם כמה שרע לי פה ושאף אחד לא מתייחס מדי שעה עוברת לי מחשבה של פשוט לעלות פה לגג ולקפוץ או לעשות כאילו ורק אז באמת יאמינו לי וישחררו אותי מהמערכת הנוראית הזאת.
יש פעמים שאני אומר לעצמי ולאמא שלי שאם רק היה לי פה נשק עכשיו הייתי פשוט יורה בעצמי כי נמאס לי להיות כלוא בתוך מערכת שמתעלמת.
אני לא מתאים למקום הזה פשוט.
והייתי אצל פסיכיאטר צבאי לפני 4 חודשים לפני בעצם שהייתי עריק והוא פשוט לא התייחס אלי והחזיר אותי כאילו כלום.
מישהו יכול לייעץ לי? לעזור? אולי לנסות לעודד..?
 

Gali04

New member


אתה בדיכאון בגלל המעבר לתפקיד החדש? אתה מעוניין לחזור להיות לוחם?
&nbsp
או אולי בדיכאון בגלל שאתה רוצה להשתחרר בכלל מהמערכת הצבאית?
&nbsp
&nbsp
 

Manorit1

New member
אני רוצה להשתחרר מהמערכת הצבאית

אני מרגיש שסוגרים עלי שאני לבד בכל דבר ,רוצה לחזור לשקט שלי, לפינה שלי שיתנו לי שקט אחרי כל מה שעבר עלי בצבא..
ואני מרגיש פשוט חסר אונים שאני צריך לבכות להם על השולחן רק שיאמינו לי שאני בדיכאון ושישחררו אותי לפחות מהגדוד למקום שהוא יותר קרוב לבית ואני לא באמת יודע למה אני כלכך דכאוני ולמה רע לי כלכך זה פשוט ככה כבר 6 חודשים בערך
 

Gali04

New member
תחשוב שמחצית התקופה כבר מאחוריך

ובכל אופן אם אתה מרגיש שלא שומעים אותך ולא מבינים את חומרת מצבך, שאמא שלך תתקשר למפקד הישיר ותספר לו מהי הבעיה. רק ככה יזוזו הדברים. קח בחשבון שיכול להיות שתשוחרר על סעיף פסיכיאטרי, אבל אם זה מצבך, זה לא אמור להדאיג אותך וזה מה שאתה צריך לעשות כדי להציל את עצמך. מי שמשתמט בתירוצי בעיה נפשית ומערים על צה"ל כדי להשתחרר הוא צריך להתבייש בעצמו, אבל מי שבאמת סובל מבעיה נפשית כלשהי ראוי שלא ישרת אם הדבר עלול לפגוע בו.
 

DOCTOR W H O

Member
מנהל
היי

אני מציעה להיות נודניק. לפעמים ביחוד כמו גוף כצבא הם מאוד בירוקרתיים והולכים לפי הכתוב. עצם זה שאתה נודניק מראה להם שמשהו לא הולך כרגיל. לא לוותר פשוט להיות שובה ושוב להתלונן להראות שרע לך אפילו להגיד שאם לא יטפלו אתה תפנה לעיתונות. האם הדיכאון התחיל בגלל הצבא או שהוא היה לפני?
אל תדאג אפשר בהחלט לצאת מזה. אנחנו כאן ונעזור לך
 

Manorit1

New member
הדיכאון לא היה אף פעם

לפני העריקות הייתי במוצב על גבול לבנון עוד שהייתי שם התחיל הדיכאון וניסיתי לדבר עם קבן ועם המפ והמגד וכולם לא הייחסו המגד אפילו אמר נראה עוד שנה מה יהיה איתך ורק שחזרתי מהכלא הוא החליט פתאום לתת לי תפקיד שבועשבוע בגדוד וזה לא עזר.. הבעיה היא לא בתפקיד אלה בזה שאני לא בבית והתפקיד שאני עושה הוא כלכך חסר תועלת אני לא מועיל לאף אחד בשום מצב.. אין לי עוד אפשרויות לא יודע איך להתקדם מכאן
 

המנותק1

New member
אתה כבר במסלול של יציאה

העריקות והכלא כבר מראים לצבא שאתה לא הכי עם מוטיבציה. תמשיך לעשות להם צרות ובסוף ישחררו אותך. כמובן שאם יש אפשרות שתעבור לתפקיד אחר שבו יוטב לך כדאי לנסות את זה. בכל מקרה, הבריאות שלך הכי חשובה. תבקש שוב פעם לראות קבן ותשתף אותו במחשבות האובדניות שלך.
 

Manorit1

New member
הלוואי וזה היה כזה פשוט

פשוט להגיד לקבן מה אני מרגיש וזהו אבל הם פשוט לא מאמינים לכלום עד שאתה מגיע למצב קיצוני של דיכאון או יותר גרוע מזה והפסיכיאטרים בכלל..
פעם אחרונה שהייתי אצל קבן לפני העריקות שלי הוא הציע לי כדורים נגד דיכאון כמובן שסרבתי כי זה לא פתרון.
 

supersonic777

New member
טוב,דבר ראשון,עם גוף כמו הצבא אל תלך נגדם ראש בראש...

כי הם יעשו לך דווקא.אין היגיון שם!
שנית,אתה עושה שבוע שבוע וזה תענוג!כל שבוע 'רגילה'.אין יותר טוב מזה!
שלישי,אתה לא תהיה שם כל השירות.מדי עם משנים מיקום.
אגב,לא נשאר לך הרבה זמן,מזה שנה וחצי?תוסיף את הזמן על הכלא וזהו...
תיק תק,תאמין לי!
תחזיק מעמד.
 

Manorit1

New member
בדיעבד הכל עובר מהר

זה עובר תיק תק כמו שהיסודי עבר תיק תק והחטיבה והתיכון עבר תיק תק בדיעבד אבל בינתיים אני צריך 'לשרוד' עד השחרור.
זאת תקופה של 3 שנים מהחיים זה המון זמן למה צריך לשרוד כל התקופה הזאת?זה אמור לעבור בכיף כמו שעברו ה3 שנים של התיכון ואם זה לא אמור לעבור בכיף וצריך להיות כלכך קשה אז אני לא רוצה להמשיך.
מזה השטויות האלה אני לא מבין למה חייל שאמור לתרום את עצמו למדינה אמור להרגיש ככה ולהגיע למצב שהוא חושב מחשבות אובדניות ושאין לו למי לפנות וגם שיש למי אז לא מאמינים לו?
פשוט מערכת דפוקה.. אם גם אלה החיים בחוץ אז למה להילחם כלכך
 

supersonic777

New member
אין מה לעשות!אם לא היה לנו צבא חזק,לא היינו כאן!

אנחנו לא אחת ממדינות סקנדינביה שיש להן את הלוקסוס הזה.אנחנו גדלים על מורשות קרב ומלחמות.
להגיע מהתיכון ומחופש אינסופי למערכת נוקשה כמו הצבא,זה 'הלם'.ביחוד אם בוחרים ללכת לקרבי.
אתה עושה חצי שירות,זה תענוג.
 

לאורה101

New member
סליחה אבל התגובה שלך לא לעניין

אתה לא יכול להגיד לו שהשרות שלו 'תענוג' אם הוא סובל כל כך, אתה לא בנעליו ואתה לא יודע מה עובר עליו.
הוא פנה כי הוא במצוקה. זה לא לעניין ל'נפנף' את זה באמירות כלליות כי אתה לא מעוניין להיות אחראי , חס וחלילה, אם משהו רע עלול לקרות לו.
כדאי לחשוב קצת לפני שעונים/מגיבים.
יום טוב
 

supersonic777

New member
לא לעניין לדעתך!לדעתי מאד לעניין...!

אחראי?למה בדיוק?מאיזו נק' הנחה את יוצאת,כשאמרת את האמירה השטותית הזאת?
אני כן יודע,ששבוע שבוע זה תענוג!תאמיני לי...
נכון,שהוא מרגיש גרוע,אם זו המילה הנכונה אולי יותר מזה,אבל את לא יכולה לתת לו פיתרון כאן!אולי ההורים שלו ידברו עם הקצין ואם לא אפשר לפנות למישהו בכיר הרבה יותר.
ללכת לקב"ן זה ממש לא כדאי.עלול לפגוע בו בעתיד...!
עדיף לשבת בכלא צבאי על נפקדות מאשר ללכת לקב"ן!
יציאה משירות על קב"ן וכבר מסמנים אותו ב

אפשר לדבר עם המפקד הראשי שלו.לפעמים יש קצינים שמבינים עניין ולא הולכים "ראש בקיר"...
אם הורד לו פרופיל על קב"ן,זה לא טוב... חבל...
&nbsp
 

לאורה101

New member
תתעקש על ללכת לקבן שוב

הם לא יכולים למנוע ממך את זה.
זו זכותך וחובתם לתת לך לגשת לקבן. כן תספר לקבן את הרגשות שלך והמחשבות שלך ובוא נקווה ביחד שתגיע לקבן רגיש שיהיו אותך וינסה לסייע.
לגבי טיפול תרופתי זה אולי דבר ששווה לשקול כי זה יכול לעזור.
בהצלחה
תרגיש טוב ואל תתייאש
 
למעלה