צדפים הם לפעמים...

[*pank]

צדפים הם לפעמים...

או במילה אחרת לחיצה ויש לכם מתנה ממני, אפרופו שונא מתנות יחייה אני נס רפואי.

 

[*pank]

געגועים לבית...

הבית שלי בירושליים אבל בייבי ערס החליף את המנעול, אז בנתיים אני מסתפקת בקרטון של בנטון בחיפה.

 

[*pank]

אופס...

.

 

[*pank]

געגועים לבית...

.

 

[*pank]

שתמיד אהבו...

.

 

[*pank]

ראיתי פעם חוף...

.

 

[*pank]

שנחל עזבו...

.

 

[*pank]

עם לב שבור...

.

 

[*pank]

של חול והאבן...

.

 

[*pank]

והאדם והאדם...

.

 

[*pank]

הוא לפעמים יכול גם כן להישאר...

.

 

[*pank]

נטוש ובלי כוחות...

.

 

[*pank]

ממש כמו חוף.

.

 

[*pank]

אף הצדפים כמו חופים כמו הרוח...

.

 

[*pank]

גם הצדפים הם לפעמים געגועים

.

 

[*pank]

לבית שתמיד אהבנו...

.

 

[*pank]

אשר היה ורק הים...

.

 

[*pank]

שר לבדו שם את שיריו.

.

 

[*pank]

כך בין צדפי לבו של האדם

שרים לו נעוריו.

 

[פנינת-החן]

פאנקקק איזה יופי של מתנות שלחת לנו

רגעעע רגעעעעעע שאביןןןןןןן אני אוהבת מתנות מה זה אומר עלי? שאמות? טוב אז אם כבר אז..... רקמה אנושית אחת חוה אלברשטיין מילים ולחן: מוטי המר כשאמות, משהו ממני, משהו ממני ימות בך, ימות בך. כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי ימות איתך, ימות איתך. כי כולנו, כן כולנו כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת בנו - ומשהו, נשאר איתו אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע את האיבה, אם רק נדע. אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט) על אף עלבוננו, לומר סליחה. אם נדע להתחיל מהתחלה. כי כולנו...