צב ולביאה

מיכל 1

New member
צב ולביאה

צב ולביאה

חשבתי לעצמי עכשיו - שאם בעולם היו גלגולים קודמים - אני בטח הייתי - צב - צב מאוהב..צב עם שריון ענק וגדול ששומר עליי מהכל... ואוליי בעצם..צב קטן..צב תינוק צב ששריונו עוד רך ומתוק.. צב שלומד איך ללכת צב שמועד ונופל - רק שלא יבא העיט - כי הצב הזה עוד שואל... שואל שאלות על עולם אכזר.. שואל ותוהה למה כל כך קר? לביאה ואתה אהובי אתה הלביאה! כמוה אתה מעניק אהבה.. כמוה אתה מרחף- ממהר-ממקום למקום מפינה לפינה.. מצלצול לצלצול.. מאהבה לתבונה... מנתב את דרכך אל הצב הקטן שלך שריונו של הצב לא מרתיע אותך - כמו לביאה מנער רעמתך עןמד שם מולי מנסה את כוחי - לאהוב אותך אט אט.. לביאה כמו אם כמו אחות כמו אוהבת.. דבר שכמעט היה זר לביאה - בואי! הצב הקטן מחפשך קרבי אליו לצב כי הוא כל כך מאוהב.. קרבי לביאה - ותני מעצמך עוד אהבה ועוד... תני לו לצב הקטן הוא כאוב עד מאוד... שריון וזה השריון שלא יפחידך לביאה השריון יתמוטט ויפול רק תני לו סימן לביאה ותראי שתוכלי את הכל...
 
ואחרי קבלת ההבהרות..



תודה לך נפש אוהבת ומחפשת ומי יתן שאעמוד בציפיות. הקדשתך את השיר כך שיהיה ראוי לכל אוהבייך לא הפריעה לי כהוא זה.
 
הלב יודע

הלב יודע

את יודעת שהדברים הטובים יוצאים ומבצבצים לאט כמו צב קטן מהשריון וגם הצב כשהגשם מפסיק הוא מוציא את הראש ומתענג על דיגדוגה של קרן שמש אחת...
 
למעלה