אם איני טועה
הרי האור (ולא משנה באיזה צבע) הוא גל אלקטרומגנטי. לכל צבע - התדירות שלו ואורך הגל שלו. מצד שני, הוא מכומת לקוונטות - חלקיקים חסרי מאסה הנקראים פוטונים, אשר כל אחד מהם נושא "קוונטה" (כמות) ספציפית של אנרגיה. כאשר הגל פוגע בחומר (דהיינו, אטום), אם הפוטונים (שבאורך גל מסויים הם נושאים כל אחד כמות זהה של אנרגיה) הם בדיוק בעלי האנרגיה המתאימה "להקפיץ" אלקטרון מרמה אנרגתית אחת לשניה דבר זה יתרחש והאטום יעבור למצב מעורר. האלקטרון "שואף" לחזור למקומו ויעשה זאת, וכך ייפלט שוב פוטון (פוטון אחד הוא בדיוק הכמות המתאימה להקפיץ אלקטרון אחד) בצבע שלא נבלע וזה מה שנראה. שאר הפוטונים, שלא "הצליחו" להקפיץ אלקטרון יהפכו לביטוי אנרגטי אחר, דהיינו חום. באספקט הביולוגי, למשל, הצבע הירוק לא נבלע ע"י הכלורופיל ונפלט חזרה, שאר הצבעים (במובן של גלים אלקטרומגנטיים כמובן) "נבלעים" והחום המופק מהם (ולא רק) מסייעים בתהליך הפוטוסינתיזה בצמחים, באצות ובבקטריות.
