"צבע אדום"..."צבע אדום"..."צבע אדום"
"צבע אדום"..."צבע אדום"..."צבע אדום" נשמע ברקע. אני מתחילה בריצת עמוק לכיוון חדר האוכל. מתחתיו, בקומה 1-, יש מתחם גדול שבו אנשים מתאספים כשיש אזעקות. הדלת סגורה! אני דופקת חזק, צועקת, מנסה לעשות יותר רעש מקולות הנפילה שמתחילים להישמע. בסופו של דבר פותחים לי. אנחת רווחה. הספקתי! לרקע קולות הפיצוצים מתחילה שיחה ערה על "הפעולה". מתי? למה? איך? ואיפה? כמה חיילים לא יחזרו? האם רק חייל אויר יעשה את העבודה? כמו שכבר אמרתי, שיחה ערה. פתאום, באמצע שיחה אני מבינה ש..... הבנות בבית! לא לקחתי אותן איתי. לא שמרתי עליהן. הן בבית, בחדרן הלא ממוגן במיטות וישנות. לעומת זאת אני פה במקום ממוגן. דאגתי לעצמי ולא להן. שכחתי מקיומן. פותחת עיניים. הכרית רטובה מדמעות. השעה 03:00 בבוקר. אמא'לה , זה היה חלום! אני כולי אחוזת אימה רצה לבנות. הן אכן בחדרן ישנות. נטולות דאגה בטח חולמות להן חלומות על נסיכות ודובי פאנדה (זה הקטע החדש של ליה). ואני, אני בפעם הראשונה מרגישה אובדת עצות. מפוחדת. נותנת להן נשיקה. חוזרת למיטה. לא יכולה לישון. ככה נגמר לי הלילה
"צבע אדום"..."צבע אדום"..."צבע אדום" נשמע ברקע. אני מתחילה בריצת עמוק לכיוון חדר האוכל. מתחתיו, בקומה 1-, יש מתחם גדול שבו אנשים מתאספים כשיש אזעקות. הדלת סגורה! אני דופקת חזק, צועקת, מנסה לעשות יותר רעש מקולות הנפילה שמתחילים להישמע. בסופו של דבר פותחים לי. אנחת רווחה. הספקתי! לרקע קולות הפיצוצים מתחילה שיחה ערה על "הפעולה". מתי? למה? איך? ואיפה? כמה חיילים לא יחזרו? האם רק חייל אויר יעשה את העבודה? כמו שכבר אמרתי, שיחה ערה. פתאום, באמצע שיחה אני מבינה ש..... הבנות בבית! לא לקחתי אותן איתי. לא שמרתי עליהן. הן בבית, בחדרן הלא ממוגן במיטות וישנות. לעומת זאת אני פה במקום ממוגן. דאגתי לעצמי ולא להן. שכחתי מקיומן. פותחת עיניים. הכרית רטובה מדמעות. השעה 03:00 בבוקר. אמא'לה , זה היה חלום! אני כולי אחוזת אימה רצה לבנות. הן אכן בחדרן ישנות. נטולות דאגה בטח חולמות להן חלומות על נסיכות ודובי פאנדה (זה הקטע החדש של ליה). ואני, אני בפעם הראשונה מרגישה אובדת עצות. מפוחדת. נותנת להן נשיקה. חוזרת למיטה. לא יכולה לישון. ככה נגמר לי הלילה