צבעה אותו באהבה, ובמבט עיניה הטביעה בו אורות משתוקקים. והוא ידע שהיא שלו, גם בהיותו פורץ אל שלוות יפי הנפש ובפעימות לבו מכה על הפתחים. ובעת שחשו את הווייתם נרקמת, היתה נפשם נרעשת.
היה ביניהם געגוע שהלך ונעצם ופרץ אל דרכים וכיסה עננים בדמעתם. לבו השתוקק ושפתיו זעקו ללא קול לקרוא אליה, לספר לה אהבה. והיא קוראת מילותיו יודעת נפשו, פעימותיה שרות גם הן ניגון של געגוע.
היתה ביניהם אהבה, והןא את דמותה יצק בצבעי יקוד על ליבו, על נשמתו ובחדי חדריו. ובהיותו שוקע ביוון העתים, עת נפשו כושלת היתה בין דווי לדווי, היה רוקם אותה במבטיו ונעטף בזרועותיה. היתה ביניהם אהבה.
ניצבת ליד כן רגשותיי ללא מכחול ללא צבעי תפאורה פניך נטולי מסיכה עיניים בורקות ניצוץ חיים מלבב בשלל צבעי הקשת. בלאט נושרים אלי פרחי שירך צובעים את יומי בצבעי פסטל רכים ברכות מלטפת את סדיני תשוקתי קולעת בדממה פעימות ליבך.
