צביעות!

infatuation

New member
צביעות!

היום אמא שלי אמרה לי משהו שבחיים לא חשבתי שאני אשמע ממנה "הוא לא לרמה שלנו".. הייתי המומה כשהיא אמרה לי את זה ואני עדיין המומה! זה הדבר שהכי לא מתאים לה להגיד.. היא תמיד כ"כ נחמדה לכולם ותורמת בגדים וצעצועים לנזקקים וכל זה, אבל פתאום לשמוע אותה אומרת לי את זה פשוט הכניס אותי להלם. היא אמרה את זה על מישהו שאני כ"כ אוהבת.. מישהו שתמיד כ"כ עוזר לי וכ"כ אוהב אותי ואני פשוט לא יודעת איך לבלוע את זה. אני כ"כ כועסת שהיא אמרה את זה! מה זה בכלל המשפט הזה?? ממתי אנשים מחולקים לרמות??? ואיך היא החליטה שהוא לא לרמה שלי? ושהוא לא יוצלח?? ושהוא לא נראה לה? היא אפילו לא מכירה אותו! היא פגשה אותו פעם אחת ובקושי דיברה אתו אז איך היא יכולה להחליט כאלה דברים לגביו?? מה אני עושה עם זה?
 

טל קר

New member
אני מבינה כמה מבאס זה יכול להיות,

בכלל לגדול ולעבור מתפיסה של "אבא ואמא שלי מושלמים" לראיה שרואה גם פגמים זה תהליך לא כזה נעים ולא כזה פשוט. את המומה כי יש כאן "שחיטת פרה קדושה" לצד אכזבה מאדם קרוב לך. כנראה שלאמא שלך יש איזו מובלעת של דעות קדומות (מוצא? שכונה? מקצוע? נטיה מינית? השכלה? לא חסרים דברים...) , ואותו בחור מופיע לה על אותה מובלעת. א/נשים עם מה שנתפס בעיני אחר כדעות קדומות הם לא מיעוט נדיר, הם אפילו רוב החברה. מה את עושה עם זה? קודם כל את יכולה לקבל את זה שמגיל מסוים כבודם של ההורים במקומו מונח, אבל הדעות והתפיסות שלך יותר רלוונטיות לגביך מהדעות והתפיסות שלהם. יכולים להיות לכם חילוקי דעות על בני זוג, על השכלה, על עבודה, וגם על סתם א/נשים. שנית בנוגע למקרה הספציפי הזה את יכולה באמת לברר איתה מה מפריע לה (את השאלות על האם קיימות רמות, ועל סמך מה היא ממינת אנשים ללכת ולהפנות אליה), ולעמת אותה עם עד כמה זה לא מתאים לשאר העמדות שלה ולראות מה תגובתה.
 

גרא.

New member
I,צר לי, נשמע כאילו אימך נגועה

בדעות קדומות, עד כדי גזענות לשמה..ולכן כל רגשות הכעס,התסכול, ואולי גם מעבר לכך שאת חשה לגביה, הן מובנות וטבעיות..הבעייה שדעות קדומות לא משתנות בנקל, בפרט אצל אנשים מבוגרים המתקשים להשתנות בכל תחום.לכן בהחלט מותר לך, ויותר מזה, את ממש חייבת לחלוק עליה,ולקרוא עליה אתגר.את כמעט בת 18,מותר לך לאהוב, להעריץ, לכבד,ואפילו להיות ביחסים אינטימיים עם מי שאת רוצה..לטעמי, על אפה ועל חמתה של אימך..כמובן אחרי שתנסי להסביר לה, מה שכנראה לא יצליח. מה שחשוב באמת, זה לא מה שהיא חושבת או מאמינה, אלא מה שאת חושבת, מרגישה ואיך שאת בוחרת להתנהג.ולכן I ,לכי אחרי האינסטינקטים הטבעיים שלך, ולא לפי מה שנראה לאמך.
 
למעלה