WiId angeI
New member
צביעות ומסכות
"אני בן אדם אמיתי בעולם של צביעות מגעילה! מה זה בעצם צביעות? זה להיות משהו שאתה לא. אם נצא מנקודת הנחה שרובנו (אם לא כולנו) צבועים, זאת אומרת שאף אחד הוא לא באמת מי שהוא מציג את עצמו. יש לזה מושג ספרותי - אלמנט המסכה (מתוך המלט) כל אחד שם מסכה כדי שאחרים לא יראו מי שהוא באמת. אבל למה לשים מסכה? האם אנחנו עד כדי כך אנשים נוראים שאנחנו חייבים להראות אחרת? האם אנחנו לא יכולים להיות נחמדים טבעית, אז אנחנו חייבים לעשות את עצמנו? תאמינו לי, להיות בקשר עם בן אדם אחד אמיתי שווה יותר מקשר עם אלף מסכות. אני אינני שם מסכה. אני מי שאני. אז אולי אני לא מחובר לכל העולם שסובב אותי, אולי אני לא שייך לזרם המרכזי, אולי אני בכלל איש שוליים. אבל יש כל כך הרבה אנשים אמיתיים אחרים בשוליים, שיותר טוב לי להיות אני בשוליים, מאשר להיות מסכה בזרם המרכזי. יש מספיק אנשים טובים בשוליים בשביל כולנו! מה שבמיוחד מציק בצביעות הסובבת אותנו זה שהיא מטשטשת את הגבול הדק (שפעם היה רחב מאוד) בין אדם נחמד למסכה של צביעות. איך היום אפשר לדעת עם בן אדם נחמד אלייך כי גם אתה בן אדם טוב, או שהוא פשוט נחמד אלייך כי הוא רוצה משהו? האם הוא בן אדם או מסכה? אז אני אומר - בואו כולנו נוריד את המסכות. בואו כולנו נהיה מי שאנחנו, ולא מי שאחרים רוצים. אחרת, מתי אדע מתי בן אדם הוא בן אדם או מסכה? מתי אדע עם מי להשאר? מתי אדע מי אמיתי? ובאמת, באמת חבל לגלות שבן אדם הוא סתם... מסכה של צביעות!" __________________________________________________________________________________ צביעות זה להיות רגע אחד עם מישהו נחמד ורגע אחר לשקר ולפגוע- בזה אני לא מסכימה איתך בייבי שצריך להכיר אותו כי הוא שונה מאחורי המסך... כי בדרך כלל במסך אפשר להרגיש פתוחים, ולומר כל מה שאנחנו מרגישים... לעומת זאת פנים מול פנים להשתפן... צביעות זה להיות עם מישהו מיתוך אינטרס או מטרה מסויימת... והרבה פעמים נתקלים פה בדברים האלו... השבוע גילתי כי החברים הכי טובים, או שלפחות ככה נדמה לכם יכולים להיות צבועים... מי שאמיתי איתכם, הוא יהיה תמיד גם אם זה מול מסך וגם אם זה פנים מול פנים... שיגיד את האמת גם אם היא לא הכי טובה, אם היא מאכזבת או כואבת... אני לא אומרת שאני תלית שכולה תכלת, אבל אני כנה, אני אומרת מה שיש לי לבן אדם, ואם לא ארצה לדבר איתו אגיד, ואם ארצה לבקש סליחה אומר... אם ישאלו אותי דיעה אני אגיד את דעתי, למרות שלזה שממולי זה לא ימצא חן.. כל אחד מאשים את השני בזה שהוא צבוע, אבל אף אחד לא הסתכל על עצמו וראה כמה הוא צבוע... כי כמה שאני מכירה כאן את האנשים, אני יודעת בדיוק כמה שהם צבועים... ויש פה הרבה.... עם כל הכבוד.. הרבה אנשים אמרו לי "אני פה אם את צריכה אותי" או "אם את רוצה לדבר על משהו אני פה בשבילך" אבל ברגע האמת, שהייתי חייבת מישהו לידי אף אחד לא היה פה... חוץ ממישהו אחד שאני מודה לו על כך... והוא היחיד שהוכיח את עצמו כבן אדם אמיתי.. אז שכל אחד יסתכל על הצלחת שלו, ויאכל ממנה, אם הוא אוהב את מה שרואה או לא, ושלא ינסה להאכיל את השני במה שהוא לא אוהב.....זה סתם מוריד מערכו שלו... וכל אחד יודע בדיוק כמה הוא שווה.. לא צריכים שאחרים יגידו לו שטויות עליו...
"אני בן אדם אמיתי בעולם של צביעות מגעילה! מה זה בעצם צביעות? זה להיות משהו שאתה לא. אם נצא מנקודת הנחה שרובנו (אם לא כולנו) צבועים, זאת אומרת שאף אחד הוא לא באמת מי שהוא מציג את עצמו. יש לזה מושג ספרותי - אלמנט המסכה (מתוך המלט) כל אחד שם מסכה כדי שאחרים לא יראו מי שהוא באמת. אבל למה לשים מסכה? האם אנחנו עד כדי כך אנשים נוראים שאנחנו חייבים להראות אחרת? האם אנחנו לא יכולים להיות נחמדים טבעית, אז אנחנו חייבים לעשות את עצמנו? תאמינו לי, להיות בקשר עם בן אדם אחד אמיתי שווה יותר מקשר עם אלף מסכות. אני אינני שם מסכה. אני מי שאני. אז אולי אני לא מחובר לכל העולם שסובב אותי, אולי אני לא שייך לזרם המרכזי, אולי אני בכלל איש שוליים. אבל יש כל כך הרבה אנשים אמיתיים אחרים בשוליים, שיותר טוב לי להיות אני בשוליים, מאשר להיות מסכה בזרם המרכזי. יש מספיק אנשים טובים בשוליים בשביל כולנו! מה שבמיוחד מציק בצביעות הסובבת אותנו זה שהיא מטשטשת את הגבול הדק (שפעם היה רחב מאוד) בין אדם נחמד למסכה של צביעות. איך היום אפשר לדעת עם בן אדם נחמד אלייך כי גם אתה בן אדם טוב, או שהוא פשוט נחמד אלייך כי הוא רוצה משהו? האם הוא בן אדם או מסכה? אז אני אומר - בואו כולנו נוריד את המסכות. בואו כולנו נהיה מי שאנחנו, ולא מי שאחרים רוצים. אחרת, מתי אדע מתי בן אדם הוא בן אדם או מסכה? מתי אדע עם מי להשאר? מתי אדע מי אמיתי? ובאמת, באמת חבל לגלות שבן אדם הוא סתם... מסכה של צביעות!" __________________________________________________________________________________ צביעות זה להיות רגע אחד עם מישהו נחמד ורגע אחר לשקר ולפגוע- בזה אני לא מסכימה איתך בייבי שצריך להכיר אותו כי הוא שונה מאחורי המסך... כי בדרך כלל במסך אפשר להרגיש פתוחים, ולומר כל מה שאנחנו מרגישים... לעומת זאת פנים מול פנים להשתפן... צביעות זה להיות עם מישהו מיתוך אינטרס או מטרה מסויימת... והרבה פעמים נתקלים פה בדברים האלו... השבוע גילתי כי החברים הכי טובים, או שלפחות ככה נדמה לכם יכולים להיות צבועים... מי שאמיתי איתכם, הוא יהיה תמיד גם אם זה מול מסך וגם אם זה פנים מול פנים... שיגיד את האמת גם אם היא לא הכי טובה, אם היא מאכזבת או כואבת... אני לא אומרת שאני תלית שכולה תכלת, אבל אני כנה, אני אומרת מה שיש לי לבן אדם, ואם לא ארצה לדבר איתו אגיד, ואם ארצה לבקש סליחה אומר... אם ישאלו אותי דיעה אני אגיד את דעתי, למרות שלזה שממולי זה לא ימצא חן.. כל אחד מאשים את השני בזה שהוא צבוע, אבל אף אחד לא הסתכל על עצמו וראה כמה הוא צבוע... כי כמה שאני מכירה כאן את האנשים, אני יודעת בדיוק כמה שהם צבועים... ויש פה הרבה.... עם כל הכבוד.. הרבה אנשים אמרו לי "אני פה אם את צריכה אותי" או "אם את רוצה לדבר על משהו אני פה בשבילך" אבל ברגע האמת, שהייתי חייבת מישהו לידי אף אחד לא היה פה... חוץ ממישהו אחד שאני מודה לו על כך... והוא היחיד שהוכיח את עצמו כבן אדם אמיתי.. אז שכל אחד יסתכל על הצלחת שלו, ויאכל ממנה, אם הוא אוהב את מה שרואה או לא, ושלא ינסה להאכיל את השני במה שהוא לא אוהב.....זה סתם מוריד מערכו שלו... וכל אחד יודע בדיוק כמה הוא שווה.. לא צריכים שאחרים יגידו לו שטויות עליו...
