אני לא ארד לרמה שלך שנראה שהיא זהה
לזו של ילד בן חמש עם דיסלקציה. אבל אין שום קשר. נתחיל מזה שזכותי לחלוק אי אלו עצות שאני רוצה, במיוחד אם יש דורש לעצות אלו. נמשיך ונאמר, שאם הוא רוצה לצאת מהצבא זו זכותו המלאה ואני בטוחה שהוא לא עושה את זה סתם כי בא לו. ואת יודעת מה? גם אם כן, זכותו. אני לא אוהבת את התרבות הצבאים שיש בארץ ואם הוא לא תורם כי הוא שונא את התפקיד ומבצע אותו ברמה הכי גרועה שיש, אני בטוחה שיהיו אנשים שבאמת אכפת להם שיבצעו אותו על הצד שטוב ביותר. אני אמשיך ואסיים בזה שאני עומדת לשרת. עוד חודשיים גיוס. מבחירה אגב. כי אני יכולה לקבל פטור ואני מוותרת עליו. ותסלחי לי, אם אני אראה אותך יום אחד ברחוב על מדים, אני מאוד אשמח לתת לך את דעתי פנים מול פנים ולא כשאת מתחבאת מאחורי המסך והמקלדת. משוגעת את קוראת לי? יש לי אוצר מילים די רחב לענות לך, ואני אשמח לעשות את זה, אבל לא כאן, לא איפה שכולם צריכים לסבול את ההתייחסות האינפטילית, חסרת ההתחשבות והמחשבה שלך. אני נבלה? על מה? על זה שאני לא רוצה להגיש קפה במשך שנתיים. למקרה שלא ידעת, יש עודף בנות, והתרומה שלי למדינה תהיה הרבה יותר גדולה אם אני אלמד ואתרום לכלכלת המדינה. ועוד משהו, אינך יודע את הנסיבות של המקרה שלי ואינך יודעת עלי כלום. זה בורות נוראית להניח לגבי דברים. יש לי האמת די הרבה מה לומר לך, רובו, אני משערת, לא עולה בקו אחד עם השפה שתפוז מרשה להתשמש בה. תעברי על התשובה שלי. שכתבה משהי שצעירה ממך בכמה וכמה שנים, שהרגע סיימה תיכון, ויש לה תרבות דיבור ויכולת התבטאות גבוה משלך. אולי זה צריך להגיד לך משהו על עצמך. וחבל לי שזה ירד לפסים אישיים, אבל אני לא אתן לאיש, במיוחד לא לבנאדם שכמותך, לומר אי אלו דברים רעים עלי ועל דעותיי ומעשי, בעיקר כאשר אלו כלל לא מסתמכים על הכרות אישית איתי או עם הדעות שלי. להבא, תחשבי לפני שאת פותחת את הפה, לא תמיד יוצאים משם דברים חכמים..