צא כבר! Vs תצא כבר!

[theshach]

צא כבר! Vs תצא כבר!

צא כבר! Vs תצא כבר! שמע! Vs תשמע! האם קרה שת' העתיד עברה מהפך (באיזו תוכנית של אורנה דץ), שעכשיו היא משמשת כציווי, או שעדיין זהו עניין של נוחות, כי משום מה יותר "נוח" לאמר צא (ותקין) במקום תצא,אבל השימוש היומיומי הפוך. ניסיתי ליפות את העניין כך שהכוונה היא ל "(הלוואי ו-"תצא כבר") אולי ביי

 

[asw]

אני חושב שהקונוטציה

של ציווי מכתיבה את השימוש בזמן עתיד. כשאני שומע בוא זה נשמע לי מאיים יותר מתבוא, כנ"ל צא, לך וכו'. אולי זה נובע מהמקום הזה.

 

[אישל חורף]

זה ההסבר:

הזמן היחיד שלקחנו לעברית החדשה בלשון המקרא - הוא הציווי, בצורתו המקורית. עם הזמן, הכלה צורת הציווי לשמש רק במשלב גבוה, כלומר בסיטואציות רשמיות, ובעיקר בלשון הצבא. כיום משתמשים בצורת העתיד לצורך הבעת ציווי מעודן יותר, והציווי המקורי נשמר למקרים מיוחדים בלבד (צבא כאמור, שלטים, מכתבים רשמיים וכדומה).

 

[mucool2]

מעודן יותר?

צורת הצווי המקורית משמשת אמנם בשפה הרשמית יותר מאשר בשפה מדוברת, אבל זה לא אומר שצורת העתיד הרגילה מעדנת את הצווי ("תצא בחוץ!" לא נשמע לי מעודן במיוחד).

 

[אישל חורף]

"תצא בחוץ"

אינה בדיוק הצורה התקינה, אבל לא נכנס לתקינות המבע, במיוחד לאור מי שאמר אותו... בכל מקרה, אמנם משתמשים במקום ב-"תצא בחוץ" ב"צא החוצה", אבל זה קורה בעיקר במקרים בהם המבעים נפוצים - כלומר ביטויים שנשתרשו כמו שהם. הצורה יותר מעודכנת, מבחינה פסיכולוגית, כי יש משהו מאוד גבוה ונוקשה בצורת הציווי - כלומר כשאתה משתמש בצורת הציווי אתה בהכרח מתיימר (ואולי בצדק) לכך שאתה נמצא במעמד נעלה יותר ממי שאתה מדבר אליו. יש משהו יותר נעים, יותר בגובה העיניים בשימוש בצורת העתיד לציון ציווי. יתרה מכך - איך המורה השתיקה אתכם בביה"ס? 'היו בשקט' או 'תהיו בשקט'? יש משהו הרבה יותר נוקשה וגבוה בצורת הציווי הרשמית.

 

[mucool2]

לי המורה אמרה "צא מהכיתה!"

 

[Yuvalenko]

לדעתי אתה טועה ../images/Emo26.gif

אני חושב שהאופן בו אנחנו משתמשים ב"צורות הציווי" בתקופתינו היא סובייקטיבית ומושפעת ישירות מהמסגרות בהן אנחנו שומעים את אותן הציוויים. ולמה אני מתכוון - בצבא, בבית הספר, ובכל מקום בו נותנים הוראות, יש נטיה להשתמש יותר בצורת הציווי המקורית, התיקנית. אין זה אומר שהצורה היא "קשיחה" יותר או תקיפה יותר, שהרי אם מפקד בצבא יגיד לך "30 שניות הקפת את המחנה" זה עוד יותר "נוקשה" מ"הקף את מחנה בתוך 30 שניות!" ... ולעיתים נתקלים גם במצבים הפוכים, בהם דווקא הציווי ה"מעודכן", משמע צורת העתיד, היא זו שנשמעת יותר נוקשה. ככל הנראה, צורת הציווי החדשה נכנסה לעברית של ימינו בהדרגה, ורק לחלק מהמסגרות, וכך זה גם נראה שהציוויים האלה שנשתרשו בתחילה באותן מסגרות הן ציוויים "חזקים" יותר. כמובן שאני מבסס את כל זה על הדיעה הסובייקטיבית שלי.

 

[theshach]

כן אבל...

הבעיה שלי מלחתחילה היא- האם תקני לצוות בצורת עתיד, או לא? לי צורם מעט לשמוע - "תבוא אלי", (אם רק אצלי הבעיה אני תיכף קובע פגישה עם הפיכו')...