זו הדגמה מצוינת לכמה מהבעיות של TJ
שעיקרן בעיות בתקשורת * יש לה בעיה לבטא את עצמה, אז היא משקיעה את כל תשומת הלב שלה בניסיון למצוא מילים שיבטאו אותה בדיוק. היא לא תמיד מצליחה, ומנסה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב, מנסה דימוי כזה או אחר, והתוצאה היא, כמו שג'סיקה אמרה פעם לד"ר סטן: שTJ נואמת במעגלים שעה וחצי ואי אפשר להבין בכלל מה היא רוצה * משל מה שכתבתי קודם, היא כאמור משקיעה את כל תשומת הלב שלה פנימה, ובכלל לא מתייחסת לתגובות של הזולת: לא רואה פרצופים, לא רואה שמגלגלים עיניים לתקרה, לא שומעת אנחות של קוצר רוח. לא רואה, לא שומעת, ואולי בכלל לא אכפת לה. היא שקועה במה שמעניין אותה: לבטא מה שמתרוצץ לה בראש. שקועה בעצמה ובביטוי העצמי שלה, והזולת לא מעניין.... * היא לא מקשיבה, לא מתבוננת, לא קוראת את המפה, לא מבינה את הסיטואציה החברתית. לא רואה את הזולת מסנטימטר. ולכן היא גם מעירה מדי פעם הערות כל כך חסרות טקט, כל כך לא לוקחות בחשבון את הרגשות של הזולת. בקיצור, יש לה בעיות רציניות ואובייקטיביות, וכתוצאה מכל זה היא פשוט מתישה מתישה מתישה. מצד שני, הרי היא מורה טובה! הרי הנשים רואות שהיא בכלל לא קולטת רמזים, לא מתבוננת בשפת גוף. אז הן יכלו ללמוד דרכה תקשורת אסרטיבית וישירה ולבטא את עצמן במילים מדויקות כדי שהיא תבין. אפשר לומר לה בקיצור: אוקיי, שמעתי והבנתי. ואם צריך: לא צריך לחזור מיליון פעמים על אותו הדבר. הבנתי. יהיו בקבוקי יין, אל תדאגי. ואפשר לעשות מה שקריסטינה לפעמים עושה: פשוט לצאת מהחדר ומהסיטואציה ומההקשבה הכפויה לפטפוטים הארוכים של TJ. וכשמאוווד מתעצבנים אפשר לומר לה: שאט אפ אולרדי! לא מבינה למה לא שמים לה מחסום, למה לא עוצרים את האשד הבלתי נגמר הזה של מילים מילים מילים. כמו שלא עצרו את הדיבורים האגרסיביים של דניס. גם TJ וגם דניס, למרות שהן באות ממקום שונה, יכולות להיות מורות מעולות לאסרטיביות, כלומר עצם ההתמודדות איתן יכולה לגרום להבנה עמוקה של הצורך לדבר בצורה ברורה וחד משמעית, שלא משתמעת לשתי פנים, לשים גבול לזולת המשתולל, לומר: די!!! עד כאן!!! מספיק כבר!!! וכשכלו כל הקיצים, לא רק אסרטיביות, אלא ממש אגרסיביות טובה: יאללה סתמי כבר!!
