פתיחות

[נסיכת אהבה]

פתיחות ../images/Emo24.gif

החבר שלי הגיע אליי לראשונה אתמול הבייתה, שלשום סיפרתי עליו לאימי וזכיתי למטר שאלות ודיעות קדומות של לא להאמין ישר וכו'- וברור שאני לא מאמינה לכל דבר שיוצא לו מהפה כי מטבעי למדתי לקחת הכל בערבון מוגבל בחיים אבל נראה לי שהסיפור עם האקס והסמים גרם להם לחשוד בכל אחד בעולם- אשכרה רצו שאני אתחיל לברר דברים עליו וכו'- טוב שלא ביקשו שאני אזמין חוקר

- אני יודעת שזה מדאגה ובא ממקום שרוצים בטובתי אבל זה פוגע בי עוד יותר, הצטערתי שסיפרתי להם עליו, וזה סגר אותי יותר. האם אתם פתוחים עם בני משפחה וחברים- באילו נושאים

באיזו מידה

 

[לקשמי]

האדם היחיד שאני פתוחה איתו

היא אחותי הקטנה, שצעירה ממני בערך ב-8 שנים. תמיד (או יותר נכון מאז שהיא באה לעולם) היא הייתה החברה הכי טובה שלי והאדם הקרוב לי ביותר, והפתיחות שלי איתה זה משהו שנבנה עם השנים. כשמפטרים אותי מעבודה או שאני מתפטרת היא היחידה שיודעת על כך, לפחות בהתחלה. משאר המשפחה אני מסתירה את זה כי אחרת יתחילו להגיד לי "ממה תחיי"? ו"איך את עושה דבר כזה"? (אם התפטרתי) וכו', ואילו אחותי הרבה יותר חיובית מהם. לגבי שאר האנשים ושאר תחומי החיים, יש תחומים שאני מעדיפה לשמור לעצמי ויש נושאים שאני יותר פתוחה איתם. תלוי כמובן גם באנשים.

 

[reedgreenwhait]

אני לא פתוחה עם בני משפחתי...

אני כמעט ולא מספרת להם כלום. אני מספרת על מה שקורה לי רק בבלוג...לקוראים אלמוניים...וגם שם אני מספרת רק על דברים לא אישיים מדי.

 

[שובטמה]

תשובה לפתיחות,,,,,

כל בחירה שלך זו בחירה שלך והיא נכונה בשבילך וזה מה שחשוב וזה מה שנכון עבורך. ומה שנכון עבורך נכון עבורך בלבד ורק לך. כך ששום דבר אינו משמעותי למעט מה את מרגישה . מי יתן וכל בני האדם יהיו מאושרים.

 

[אופיפה]

../images/Emo124.gifהורים הם לא חברים

והם לא צריכים להיות חברים של ילדיהם. תפקידם רק לתמוך בילדים, להוות מסגרת יציבה ותומכת ולהציב גבולות כשצריך( בילדות). הרבה הורים לא יודעים איך לעשות את זה, אף אחד לא לימד אותם. והם עובדים לפי האינטואיציה או לפי מה שהוריהם נהגו איתם. עכשיו כשאת בוגרת את מבינה שהם דואגים לך ורוצים את טובתך, אבל יש לך את השיפוט שלך לגביי הדברים המתאימים לך. זה לא אומר שאי אפשר להתייעץ עם ההורים לפעמים. גם הוריי נחרדו כשרציתי להתחתן, ובפגישה חגיגית ספרו לי שמועות שונות על בחיר ליבי. אך אני על אף שהייתי צעירה מאוד לא נתתי לשמועות השווא לערער את בטחוני. ובחירתי מוכיחה את עצמה כבר 15 שנות נישואין, שאני מאחלת לכל אחת ואחד.

 

[רננהלי]

תחשבי על זה

תנסי רגע לא לסגור את עצמך בפני הביקורת שהם מביעים. תנסי לסנן ולהוציא את הטוב. אני משערת שהדרך שבה הם אמרו לך, או עצם ההתערבות שלהם בחייך הפריעה לך. כי למי שמסתכל מבחוץ, בסך הכל נראה שהם דואגים לך. הכרת מישהו באינטרנט שאת לא יודעת מיהו, ועוד היה לך סיפור בעבר של אדם עם סמים. אז הגיוני שהם ידאגו. הם כנראה עשות את זה בצורה שאת לא מקבלת. מניסיוני אני יודעת שברגע שאני מספרת אני מפחדת שיפלשו לפרטיות שלי. לא רוצה שידעו יותר מדי פרטים, כי ברגע שהם ידעו אני חוששת שזה יפגע בי. כי אני אהיה חשופה, והם יוכלו לשלוט בי. אני חושבת שזה נבנה בי כבר כשהייתי קטנה. כי אמא שלי היתה נורא דאגנית, ולא הרשתה לי שום דבר. אז פשוט לא סיפרתי כלום, כי כמה שהיא פחות תדע על דברים היא תוכל פחות להגביל אותי, תוכל פחות לשלוט בי. אני הרגשתי שהיא מתערבת יותר מדי בחיים שלי. אז בשביל לשמור על עצמי, אני נסגרת.