פתח וחטף פתח
- פותח הנושא K C
- פורסם בתאריך
המקור הנטוי נטו בחטף פתח, כמובן; עם בכלם לפני
אפשר גם בשווא נח, בפרט אם פ' הפועל היא חי"ת. במילים אחרות, אפשר גם לַחֲטֹף וגם לא לַחְטֹף.
חיפשתי מידע של האקדמיה בנושא, זה הכי קרוב שמצאתי: http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/netiyyat-hapoal/Pages/Ch3D010.aspx 2. שווא נע באות גרונית (לא כולל רי"ש) תמיד הופך לחטף; לגבי שווא נח, באל"ף בדרך כלל, באותיות האחרות, תלוי. ראה כללי החטפים מתוך חוק ניקוד ההברות: http://niqqudrules.tripod.com/hataf.htm
אפשר גם בשווא נח, בפרט אם פ' הפועל היא חי"ת. במילים אחרות, אפשר גם לַחֲטֹף וגם לא לַחְטֹף.
זו שאלה בתקינות מילה ובסמנטיקה, למען האמת ../images/Emo13.gif
מעולם לא נתקלתי ב"מַאֲגוֹר", רק ב"מַאֲגָר"... אבל מצאתי מאגור במילון אבן שושן (72'): 1. כלי או מחסן לאגירת דברים שונים. 2. מקום קיבול גדול [ראה גם מאגר]. במילון ההווה וספיר לא קיימת המילה "מאגור". מתוך מילון ספיר (ההגדרה זהה למילון ההווה, רק מורחבת): מַאֲגָר [ש"ע; ז'; מַאֲגַר-, מַאֲגָרים, מַאַגרֵי-, מַאֲגָרו] <אגר> 1. [עח] מקום ריכּוּז (של מַיִם, של נֵפְט וכד'), מִקוֶוה; 2. [עח] (בהרחבה) ריכּוּז של אמצעים; 3. [עח] (בצבא) מקום ריכּוּז של כוח אדם או של אַפסַניה תחת פיקוּד של מפקדה ממוּנה - לשם חלוּקתם אחר-כך מַאֲגַר נתוּנים הֶחסֵן, אוסֶף נתונים השמוּרים בזיכרון המַחשֵב כשחיפשתי "מאגור" במאגר הנתונים של האקדמיה, מצאתי אותו פעם אחת בלבד (יתר הצורות היו 'מאגר') כחלופה ל-reservoir מתוך מילון כבאות 1947, כלומר, מדובר בצורה מיושנת מאוד שנקבעה עוד בתקופת ועד הלשון. למיטב ידיעתי מקובל לתרגם reservoir למאגר מים. בקיצור, לא הייתי משתמשת ב"מאגור" כי זו לא מילה שמקובל להשתמש בה כיום; אם כבר, רק במאגר. השאלה האם "מאגר" או "מצבור" (שתי המילים תקינות) היא שאלה סמנטית או סגנונית. הנה ההגדרה ממילון ספיר: מִצְבּוֹר [ש"ע; ז'; מִצבּור-, מִצבּורים, מִצבּורֵי-, מִצבּורו] <צבר> 1. [עח] מָקום שנֶאספו בו חפָצים שונים, מַאֲגָר, כגון של נֶשק או של חומרי מזון; 2. [עח] (בצבא) מקום בשָׂדֶה שצוברים בו חומרֵי אַפסַניה חִיוּנִיִים כפי שניתן לראות, ההבדלים לא גדולים, זה עניין של דקויות. לתחושתי, ב"מאגר" יש משהו ממוסד ו"מיועד" יותר, מסודר וערוך לשימוש בכל עת, או לעתות חירום; לעומת זאת "מצבור" הוא פחות מסודר, יכול להיות גם גיבוב של דברים שנדחפו לפינה / מחסן / ארון וכו'. בהקשר הנתון (של המשפט שהבאת) שתי המילים נראות לי מתאימות, והבחירה היא לפי דקויות או העדפה סגנונית. אם כותב המשפט בחר "מצבור" זה בסדר גמור, לא הייתי טורחת לתקן או להתווכח.
מעולם לא נתקלתי ב"מַאֲגוֹר", רק ב"מַאֲגָר"... אבל מצאתי מאגור במילון אבן שושן (72'): 1. כלי או מחסן לאגירת דברים שונים. 2. מקום קיבול גדול [ראה גם מאגר]. במילון ההווה וספיר לא קיימת המילה "מאגור". מתוך מילון ספיר (ההגדרה זהה למילון ההווה, רק מורחבת): מַאֲגָר [ש"ע; ז'; מַאֲגַר-, מַאֲגָרים, מַאַגרֵי-, מַאֲגָרו] <אגר> 1. [עח] מקום ריכּוּז (של מַיִם, של נֵפְט וכד'), מִקוֶוה; 2. [עח] (בהרחבה) ריכּוּז של אמצעים; 3. [עח] (בצבא) מקום ריכּוּז של כוח אדם או של אַפסַניה תחת פיקוּד של מפקדה ממוּנה - לשם חלוּקתם אחר-כך מַאֲגַר נתוּנים הֶחסֵן, אוסֶף נתונים השמוּרים בזיכרון המַחשֵב כשחיפשתי "מאגור" במאגר הנתונים של האקדמיה, מצאתי אותו פעם אחת בלבד (יתר הצורות היו 'מאגר') כחלופה ל-reservoir מתוך מילון כבאות 1947, כלומר, מדובר בצורה מיושנת מאוד שנקבעה עוד בתקופת ועד הלשון. למיטב ידיעתי מקובל לתרגם reservoir למאגר מים. בקיצור, לא הייתי משתמשת ב"מאגור" כי זו לא מילה שמקובל להשתמש בה כיום; אם כבר, רק במאגר. השאלה האם "מאגר" או "מצבור" (שתי המילים תקינות) היא שאלה סמנטית או סגנונית. הנה ההגדרה ממילון ספיר: מִצְבּוֹר [ש"ע; ז'; מִצבּור-, מִצבּורים, מִצבּורֵי-, מִצבּורו] <צבר> 1. [עח] מָקום שנֶאספו בו חפָצים שונים, מַאֲגָר, כגון של נֶשק או של חומרי מזון; 2. [עח] (בצבא) מקום בשָׂדֶה שצוברים בו חומרֵי אַפסַניה חִיוּנִיִים כפי שניתן לראות, ההבדלים לא גדולים, זה עניין של דקויות. לתחושתי, ב"מאגר" יש משהו ממוסד ו"מיועד" יותר, מסודר וערוך לשימוש בכל עת, או לעתות חירום; לעומת זאת "מצבור" הוא פחות מסודר, יכול להיות גם גיבוב של דברים שנדחפו לפינה / מחסן / ארון וכו'. בהקשר הנתון (של המשפט שהבאת) שתי המילים נראות לי מתאימות, והבחירה היא לפי דקויות או העדפה סגנונית. אם כותב המשפט בחר "מצבור" זה בסדר גמור, לא הייתי טורחת לתקן או להתווכח.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.