פתגם פילוסופי

[davidmaur]

פתגם פילוסופי

הייתי הערב בהרצאה אקולוגית ושמעתי שם אימרה יפה וקולעת שברצוני לחלק אתכם: "אנו לא מקבלים את העולם בירושה מאבותינו אלא בהשאלה מילדינו"

 

[סינתטית אפריורית]

מעניין...

הסבר בבקשה ונתחיל לדון...

 

[davidmaur]

ההסבר כפשוטו כמו שכותב רש"י

אבל אני רוצה להביא תגובה מענינת מאוד שקבלתי מפורום אחר: זו דוגמא יפה של איך משפט המנוסח כאילו הוא היגד על המציאות, איננו אלא תביעה המוצגת לפנינו לגבי המציאות. זה ברור שמבחינת המציאות אנו מקבלים את העולם בירושה מאבותינו, אבל אנו נתבעים להתנהג כאילו קיבלנו אותו כפקדון מילדינו, ועלינו להשיבו להם כפי שקיבלנוהו, ואם אפשר גם קצת יותר טוב בשביל שיהיה מאיפה לשלם את הריבית

 

[סינתטית אפריורית]

הסטוריה של העתיד.

זה מזכיר לי שלמעשה ההיסטוריה האנושית אינה היסטוריה של העבר אלא , של העתיד. אתה לא חושב?

 

[davidmaur]

אני מציע שנסתפק בללמוד

לקחי העבר על מנת לתכנן יותר טוב את העתיד

 

[nehud]

האם האחריות

שבשמירה על רכוש ילדנו מתנת אבותינו אנו צרכים לעסוק בתכנון העתיד או בפעולה בהווה מתוך אחריות לעתיד? שהרי להבנתי רק הפעולות שאנו פועלים כאן ועכשו ישפיעו על עתיד ילדנו , באהבה אהוד

 

[davidmaur]

אני מציע שנהיה פחות אנוכיים.

שנדאג למסור את לילדינו את אוצרות הטבע שקבלנו במצב טוב. בשביל זה אין צורך להקריב את ההווה למען העתיד.

 

[מרחפת בין העולמות]

לסינתטית-

את לא חושבת שיש לנו בחירה לגביי העתיד שלנו?

 

[סינתטית אפריורית]

בהחלט.

ולכן זו היסטוריה של העתיד. תראי, המונח הזה הוא קצת פילוסופי . הרי מה זאת אומרת היסטוריה של העתיד? איך זה יכול להיות? אתן לך דוגמא: את בוחרת עוד מימי נעורייך מה לעשות לכשתהיי ילדה גדולה , מקצוע, דרך חיים, מקום מגורים . אמנם אולי לא בתכנון מפורט אבל בחירותייך שלך מנווטות את דרכייך כך שכל גחמותייך, תכנונייך לגבי העתיד רוקמים עור וגידים ולמעשה ביום מן הימים הופכים להיות ההסטוריה הפרטית שלך. אם החלטת להיות מעצבת או אדריכלית עוד בימי נעורייך אז כל מסלול חייך היה מבוסס על תוכניותייך לעתיד. וכעת שהינך אדריכלית מפורסמת , את מסתכלת על עברך, על ההיסטוריה שלך ורואה שהיא למעשה הייתה ההיסטוריה של עתידך. לזה התכוונתי לגבי משפטו של דוד. ילדינו הם העתיד שלנו ועלינו לראות את עתידינו במונחים הסטוריים. אני חושבת שיש לזה השלכות פרפקציוניסטיות או ייעודיות והרגשה של שליחות.