פתאום

yazi22

New member
פתאום

פתאום היכתה בי ההכרה שעמר איננו. לא שזה לא קורה עשר פעמים בכל יום. אבל הפעם, כמו אגרוף שמתפוצץ בפרצוף ומהמם אותך. פתאום הוא כל כך רחוק, ואני לא יכול לעשות דבר. רק לעמוד מנגד, להתגעגע.
 

eaz1514

New member
חשבתי שרק לי קורה שאני מוצאת את

עצמי לעיתים רחוקות חושבת: זה באמת קורה לנו? זה לא יכול להיות! אבל חיש מהר המציאות מכה וחוזרים למסלול החדש של חיים ללכת בלי להרגיש עם. יעקב אתה לא לבד, כולנו יחד בגדה שמנגד יכולים רק לאהוב ולהתגעגע עד אין קץ, ולחשוב שהם איתנו ואנחנו טיפשים שכמותנו לא רואים אותם.
 

gshalmonit

New member
זאת בדיוק היתה הכוונה שלי

פתאום אתה חושב שאולי התגברת קצת, קצת, ככה להרגיש משמעות לחיים. ואז, בום כמו שרשמת, כמו אגרוף זה מכה אותך: זה לא חלום, זו המציאות של היום יום שלנו לנצח. ובא לך לצעוק חזק עד השמיים: לא, לא, לא! וכלום לא עוזר. ונשאר הגעגוע! לא משנה מה נעשה במשך היום - זה תמיד שם! כואב.מאוד כואב ואין מה לעשות.
 
למעלה