פתאום

[yazi22]

פתאום

פתאום היכתה בי ההכרה שעמר איננו. לא שזה לא קורה עשר פעמים בכל יום. אבל הפעם, כמו אגרוף שמתפוצץ בפרצוף ומהמם אותך. פתאום הוא כל כך רחוק, ואני לא יכול לעשות דבר. רק לעמוד מנגד, להתגעגע.

 

[eaz1514]

חשבתי שרק לי קורה שאני מוצאת את

עצמי לעיתים רחוקות חושבת: זה באמת קורה לנו? זה לא יכול להיות! אבל חיש מהר המציאות מכה וחוזרים למסלול החדש של חיים ללכת בלי להרגיש עם. יעקב אתה לא לבד, כולנו יחד בגדה שמנגד יכולים רק לאהוב ולהתגעגע עד אין קץ, ולחשוב שהם איתנו ואנחנו טיפשים שכמותנו לא רואים אותם.

 

[gshalmonit]

זאת בדיוק היתה הכוונה שלי

פתאום אתה חושב שאולי התגברת קצת, קצת, ככה להרגיש משמעות לחיים. ואז, בום כמו שרשמת, כמו אגרוף זה מכה אותך: זה לא חלום, זו המציאות של היום יום שלנו לנצח. ובא לך לצעוק חזק עד השמיים: לא, לא, לא! וכלום לא עוזר. ונשאר הגעגוע! לא משנה מה נעשה במשך היום - זה תמיד שם! כואב.מאוד כואב ואין מה לעשות.