פתאום...

פתאום...

כן, נכון. אני טסה לחו"ל בסוף השבוע הזה. סחתיין למי שזכרה! אבל, פתאום קרה לי משהו. פתאום אני פוחדת. פתאום אני לא בטוחה שזה זה. פתאום אני פוחדת להתחייב. מה?! אני?? להתחתן??! זה לא קצת מוקדם? אני לא יודעת. יש לי קצת לבטים. וגם, לקינוח, כאילו שהייתי צריכה את זה במצבי, החבר שלי עיצבן אותי היום(בטלפון..). היה לי בא להגיד לו: אני לא באה. זהו. אבל בגלל שאני מכירה את עצמי, ויודעת שאני אימפולסיבית צפיתי שאני עלולה להצטער על דבריי, אז התאפקתי מלהגיד. מה קורה לי? נראה לי שאני מתרגשת לכבוד הפגישה בינינו. אבל אני לא יכולה להתעלם מההרגשה: האם אני עושה נכון שאני נוסעת?? אם מישהי חשה פעם ככה, בבקשה לשתף אותי... גליה
 

oorly

New member
היי סינדרלה

מה את נוסעת להתחתן???????????????????? כבר?????????????????????????
 

bisty

New member
מבינה אותך

סך הכל את הולכת לשנות את החיים שלך (האם הכוונה לגור כאן או ברומניה?) וזה לא פשוט אפילו אם זה שינוי טוב. כשאני עברתי בפעם הראשונה לגור עם בנזוגי בקיבוץ מרוחק בצפון לאחר שהיכרנו בערך 4 חודשים היה המעבר קשה מאוד,במיוחד משום שלווה בעזיבת העבודה שהיתה בערך כל החיים שלי עד שהכרנו,פרידה מכלבתי האהובה(שמעת פעם על קיבוץ שלא מוכן לקבל כלבים?!)ובבכלל שינוי די דראסטי בחיים... אחרי שבועיים ברחתי משם בגלל הרבה מאוד סיבות. אבל בסופו של דבר עשינו את הצעד ועברנו לגור ביחד בתנאים יותר הולמים... מה שאני רוצה להגיד שלא כל כך יצא לי טוב זה שההתרגשות והחרדה נורמאלית ומובנת לחלוטין. אני חושבת שאת צריכה לנסוע. בקשר לחתונה...אולי כדאי לגור קצת ביחד לפני שעושים את זה(?)... בכל מקרה שיהיה המון בהצלחה ותדווחי מה קורה. מיכל
 

GalGula

New member
מיכלי ../images/Emo13.gif

מה חדש? איך מתקדמים העניינים? אני מקוה שכבר יותר טוב.
 
למעלה