פתאום שמתי לב....

[דידי 9]

להשלים-לסלוח.

להשלים-לנקות אותך מזה.....
ברגע שאתה בוחר ועשית החלטה-אז יש לה מחיר, אתה צודק.
אבל אם בחרת בזה וטעית-אתה מחוייב ושלםיותר לסלוח לך על אותה טעות! כי אותה טעות הייתה בחירה שלך....

אתה לוקח את כל השיט-ושם בסל אחד..מערבב.

 

[סבארבא]

זה עניין של השקפה.

מבחינתי אין דבר כזה "דף חדש", יש פשוט עוד עמוד במחברת.
לפתוח "דף חדש" אעלק זה להיות Pussy מבחינתי ולהשכיח מעצמך את כל הבולשיט שעשית.
ובתור אחד שעשה הרבה ממנו? לא רק ששילמתי את המחיר (וחתיכת מחיר..) - אני מודה כל יום למציאות שנתנה לי להבין שאני חתיכת לוזר, עובדתית זה עשה אותי חזק וראוי יותר.

 

[דידי 9]

אז אתה

אדיוט *סליחה* שמכריז על עצמו כלוזר, לא סולח על טעויות העבר לעצמו, שבאו בעצם מנקודה אחרת בחיים שלו!
אל תשפוט את עצמך ואת הבחירות שלך מהחכמה שאתה נמצא בה היום שזו חכמה קטנה של בדיעבד.
תשפוט אותך*אם בכלל* מהנקודה שהיית בה אז.......כשעדיין לא ידעת את הדברים שאתה יודע היום.

ותתחיל ללמוד לראות מה טוב בך, לא רק מה רע בך..
זה תירוץ קל מידי ובעיני טפשי-לחיות את החיים מהנקודה הזו....

 

[סבארבא]

מנהיג אמיתי לא עף על עצמו, זה א' ב'.

מי ש-באמת- יותר טוב מאנשים אחרים לא יאמר את זה לעולם בפני אחרים, זה ברור לו מאליו וזה גם מה שהוא משדר לסביבה שלו.
מצד שני, כל האלו ש"אני יותר טוב מכולם אוף!" "לא מבין, אני צריך לשלוט בעולם הזה כולם אידיוטים" - הם אלו שאנשים יזלזלו בהם.
אני לא ממש דוגמא כי אני אדם קיצוני - אבל מצטער, לבקר את עצמך לטעמי זו ברכה (במינון הנכון כמובן), לקחת את הדברים כמובנים-מאליו למשוך בכתפיים ולהגיד "טוב היום אני יותר חכם" זה ילדותי בעיניי. כדיי לעשות את הבחירות הצודקות ובעיקר את הנכונות - תמיד צריך לזכור שגם אתה בסה"כ "סתם מישהו", לא המלך של העולם ולא יותר טוב מאף אחד.

 

[דידי 9]

"סתם מישהו" זו לא הגדרה לאדם..לא מתוך

התנשאות, אלא דווקא כי אתה מבין שאתה ככולך בן אדם וגם אם עשית טעות-זה בסדר-
אז אתה יודע ומוכן לסלוח לך.....
רק בגלל שאתה מבין את זה........
ולא שאתה שופט את עצמך וקורא לך לוזר כי חלק מהבחירות שלך היו לא נכונות.....

 

[סבארבא]

את נאיבית.

אני (הייתי, יותר נכון) לוזר כי כל מה שעניין אותי זה סקס, שכולם יחשבו שאני גבר-גבר קשוח ומאגניב ואיך אני מארגן לעצמי עוד סמים ברגע שנגמר. וזהו.
אם זה לא לוזר.. אני לא יודע מה כן. עברתי את הרחמים העצמיים ועברתי את להאשים - זה פתטי ובסופו של דבר האשמה היא עליי, אבל אחרי שאתה מאשים ושונא את עצמך מספיק זמן - אתה מבין שהשנה-העצמית אעלק גורמת לך לעשות בדיוק את אותם הדברים שבגללם כל זה התחיל, זה מין מעגל כזה - עד שאתה שובר אותו ומשלים, כאמור.
אבל לסלוח? תעשי לי טובה. נכון, יש חלאות ממני ורובם גם לא זורקים זין - מצד שני.. אני מאוד שלם (לא אוהב, שלם - יש הבדל) עם מי ומה שאני, אפילו שהחיים שלי בזבל.

 

[xvxxvx]

פאק

איך אתה חי עם עצמך ככה?
כל בוקר כשאתה קם ומסתכל במראה, אתה מתחיל להזכר בכל השיט שעבר עליך?
הייתי מאבד את זה כבר מזמן

תמיד צריך לשאוף להיות אדם טוב יותר, זה כן. אבל לאכול את עצמך כל יום בגלל שהתקרחנת קצת כשהיית ילד?
כוס אמא של כולם! החיים קצרים מידי בשביל זה...
ואם אתה חושב שהפכת חזק יותר - טעות בידך. הוכחה לזה אתה יכול למצוא בכל הודעה שלך. יש לך אובר מודעות עצמית.

 

[סבארבא]

ניתחת נכון.

וכן, אני אוכל את עצמי 24/7 על שטויות של גיל 16 ועדיין תקוע על בחורה שלא זוכרת איך קוראים לי - זה הגורל שלי ככל הנראה ואני מקבל אותו כמו שהוא, איזו ברירה יש לי?
לא כוס אמא של כולם בכלל, עשיתי הרבה בולשיט לאנשים במהלך החיים, נכון - לא רצחתי, אנסתי או גנבתי אף אחד - אבל עדיין.
הפכתי חזק יותר כי אני שם את טובת הכלל לפני טובתי האישית, זה משהו שכמעט ולא רואים בימינו.

 

[xvxxvx]

וטוב לך ככה?

 

[סבארבא]

ממש לא, אבל..

שוב - איזו ברירה יש לי?
לשקר לעצמי וללכת לזרגג ילדות בנות 16 בשביל אעלק להרגיש טוב? כבר הייתי שם, זה רק גרם לי להרגיש יותר רע ולכעוס על עצמי עוד יותר.
אנשים כמוני? בסדר, אני יותר פרודקטיבי וסביר להניח שאני אגיע למקום טוב בשל המסירות והעובדה שלא אכפת לי מ"כיף" (בחורות, פאבים, חברים.. וואטבר) - מצד שני? הבדידות איומה ואני אף-פעם לא מרוצה מכלום.
זה פרדוקס אמנם - אבל זה מי שאני, אני משלים עם זה עכשיו.

 

[xvxxvx]

ילדות בנות 16?

קל מידי...
אבל כן לצאת ולהכיר.
ושחרר כבר את מה שהיה, זה סתם תוקע אותך.

 

[סבארבא]

המוח לא מסוגל לשחרר.

מי שלא כזה לא יבין, זה לא שאני לוחץ על כפתור שנקרא "להתמרמר", תאמין לי - הייתי מעדיף להיות אידיוט שלוקח כסף מההורים ויוצא לפאבים ומכיר בחורות.. פשוט אין בי את זה, זה מרגיש לי מאוד לא טבעי - וגם בימים שכן התעקשתי ועשיתי את זה? תמיד הרגשתי Deep down שזה לא אמיתי, רק עכשיו אזרתי אומץ להודות בזה.
ולהכיר? לא יודע, תשמע.. בעיר הולדתי ובסביבה הקרובה אליי יש לי שם של פסיכופט אלים חסר רגשות, צמא דם שמחפש לזיין ולזרוק" וכל האמצעים כשרים. אם אני כזה באמת או לא? טרם החלטתי, אני לא מאמין שאפשר לנתח את עצמך. מה שכן? אין לי כבר את הכוחות לכל ה"השתנתי והתבגרתי בלה בלה בלה", אני פשוט רוצה מישהי שיהיה לי כיף איתה בלי יותר מדיי דרמות, זיוני שכל ובעיקר? שלא תשפוט אותי (בלי לדבר על זה) על הבולשיט, כי פייר - עברתי את הגיל ושילמתי את המחיר. רק מה? חוששני שזה לא יקרה, אני מודע לעובדה שאני הלא בסדר כביכול, אבל.. זה מי שאני, לשקר לעצמי שיקרתי מספיק - Enough is enough.
פאק, חפרתי.