פתאום הבנתי

פתאום הבנתי

בכל שנותי ברשת הכרתי אדם אחד באופן לא וירטואלי, את החברה שלי, אתמול בבוקר הייתה לי שיחה איתה ממנה הבנתי שייתכן ויחסינו עומדים לפני סיום, כשימנו את השיחה הדבר הראשון שעשיתי היה לכבות את המחשב, לא פתחתי אותו עד עכשיו, עכשיו דיברתי איתה והשיחה הייתה קצת יותר אופטמית (עוד כמה שעות ניפגש). פתאום הבנתי, אני כותב בשבילה, כל ההודעות שלי (אולי היא תגיע גם לזו) הם בשבילה, אין לי שום עניין ברשת אם היא לא קוראת את ההודעות שלי, כל הקהילות שאני חבר בהן/ מנהל אותן, מאבדות את הטעם שלהן אם היא לא קוראת את ההודעות שלי, נכון, אני אוהב רוק קלאסי, וגם היסטוריה, אהבתי מוסיקה והיסטוריה תמיד, ובכל זאת עכשיו אני מעורב בקהילות וירטואליות עד הצואר, הסיבה היחידה שאני עושה זאת היא כי כך קל לי יותר לתקשר איתה. כל השרתים, פרוטוקולים, מעבדים, קווי תקשורת מגה וג'יגה ביטים, שעפים לכל כיוון ברחבי העולם, הכל בשביל שאיש אחד יתגבר על חוסר הביטחון שלו וידבר עם האישה שהוא אוהב, מצחיק לא?
 

e-magine

New member
בכלל לא מצחיק, איש יקר

אני מקווה שהיא באמת תקרא, תגרום לה לקרוא, כי הודעות חשובות לא מכניסים לבקבוק וזורקים לים, אלא אם כן רוצים לחפש תירוצים עלובים, על אישה אהובה לא מוותרים בקלות. תאמין לי.
 
למעלה