פתאום בעלי..

[פסיפלורה]

פתאום בעלי..

שאלה שהופנתה אלי ומופנית לפניכם: ------------------------------- ש., אישה כבת 38, נשואה מזה כ- 17 שנים לקצין גבוה בצהל. האיש, קצין קרבי, בילה את רוב שנות הנישואין בצבא כשהוא "מבקר" את הבית מידי פעם. לפני זמן קצר שוחרר מהצבא. לאחר שנים ארוכות בהן הפרטיות שהיתה לה לא "נפגעה" ע"י נוכחותו של בן זוג הנמצא בסביבתה כל הזמן כבנישואים רגילים - פתאום יש בבית איש שמסתובב בחוסר מעש.והאיש הזה הוא בעלה. לאיש אין תוכניות עתידיות ובעתיד הנראה לעין, ימשיך "להסתובב לה בין הרגליים".. האישה מבולבלת. מאוד. "הפריבילגיה" של חופש-של פנויה-בתוך-נישואים , נלקחו ממנה והנה היא צריכה להתרגל למסגרת אחרת של נישואים. כאילו צנחה לתוך נישואים חדשים. הם נפגשו, התאהבו ונישאו כששניהם היו בעיצומו של שירות צבאי. הוא המשיך בקריירה והעמיק בה. היא המשיכה אל תוך החיים כשהוא מאוד ברקע. נמצא ולא נמצא. והנה הוא בבית. מה דעתכם? איך היא צריכה להתמודד עם המצב החדש?

 

[אטיוד5]

נשמע קצת הזוי

במקום שתשמח שהאהבה שלה נמצא עכשיו בהישג נגיעה תמידי, היא מתבכיינת על זה שצפוף לה מדי? התרגלה לישון באלכסון ועכשיו קשה לה לישון ישר? נראה לי שיותר קל להתרגל לטוב, הלא כך? או שמא הוא לא כ"כ טוב בשבילה? יש שם איזה רמז שהיא היתה פרפרית לעת מצוא, ועכשיו היא ברשת, המסכנה. האם כך?

 

[פסיפלורה]

מציאות ישראלית ולא הזיה

האישה לא מתפרפרת. היא אשת בית נפלאה, אמא נהדרת, ובעלת קריירה עצמאית ומוצלחת משלה. במשך שנים תפקדה כראש המשפחה המצומצמת כשבעלה פיקד בצבא בתפקיד בכיר. והנה המצ´ואיסט חזר הביתה "לקבל" תפקידו בתא המשפחתי.. היא לא מסכנה. אטיוד - אתה שוב מגיב בצורה לא ראויה. היא לא מתבכיינת - היא העלתה בעיה כדי לשמוע עיצות. היא לחלוטין לא מסכנה! היא אישה עצמאית, חזקה - שלמעשה תפקדה כראש המשפחה, דאגה לבדה לבית וגידלה כמעט בעצמה ילדים! לא כל מי שיושבת מול מחשב היא בהכרח פרפרית לעת מצוא! אף אחד לא קבע שמה שהיה - היה "טוב" ושקל להתרגל. זה היה מצב נתון שאליו התרגלה. העלו בעיה, ואתה כרגיל מוצא סיבה לתקוף את האשה. זה לא לעניין. נסה להיות עניני מבלי להשמיץ. אם אין לך מה לתרום - אל תגיב!

 

[...Blue]

למה את קוראת לו המצ´ואיסט ?

הגבר בחר בקריירה צבאית ובת זוגו ידעה זאת.. לאורך כל הדרך הם התמודדו עם המצב וחיו בהתאם לכך.. היא בהחלט לא מסכנה..ממש ממש לא! אבל עכשיו נוצר מצב חדש ואם היא אוהבת אותו באמת היא תעשה הכל לחדש ולהעצים את האהבה שקפאה לה בשלב מסויים.. אם היא לא אוהבת אותו והמצב הישן קורץ לה, אז אין מה לעשות.. או שתישאר תקועה במצב הנוכחי או שתעזוב.. (האופציה השניה לא נראת לי משום מה ראלית).. נךוק

 

[פסיפלורה]

אסביר למה..

לשניהם היו "תפקידים" מקבילים. היא פיקדה על הממלכה המשפחתית - הוא פיקד בצבא.. שני אנשים חזקים שהיו רגילים לעמוד בראש, "נכלאים" בתוך התא המשפחתי. היא מצ´ואיסטית לא פחות ממנו. העצמאות שלה כאינדבידואל חשובה בדיוק כמו שלו.. ההרגל של "לקחת דברים לידיים" מובנה בשניהם.. מבין איפה ישנה עוד בעיה? מלבד העובדה שהם צריכים "להתרגל" לזוגיות שלהם מחדש.. הם מתמודדים גם עם סדר אחר בחייהם.. מי "יקצץ כנפיים" למי? מי ייתפשר? האם היא, כאישה ורעיה, צריכה להתפשר ולפנות לו מקום כראש המשפחה? האם הוא צריך לכבד את התפקיד אותו עשתה בהצלחה מרובה בכל שנות נישואיהם ולהשאיר בידיה את השרביט, אולי לנסות לנתב עצמו לתפקיד בכיר באזרחות?

 

[Miss Mor]

למה הנורמה היא כזו?

מי אמר שהאישה צריכה לוותר ולהתפשר ולפנות לו מקום כראש המשפחה??? דברים צריכים לזרום, ומי שיש לו בטחון לא נתפס לדברים הקטנים האלה. יש לי חברה עם אותו סיפור בדיוק, רק שבעלה שלה עדיין בצבא. הוא משרת באיזה תפקיד קרבי ומגיע הביתה בממוצע פעם בשלושה שבועות. אני תמיד אמרתי לה שזה בכלל לא חיים. לא כל אחת מוכנה להקרבה כזאת, וכן זאת הקרבה בעיניי. אומנם יש להם ילדים משותפים, וכרגע החיים נראים ורודים, אך זאת באמת שאלה קשה, מה קורה כמשנים לך את ההרגלים ואת סדרי העדיפויות... לא כולם יודעים להסתגל למצבים חדשים ולא כולם יודעים איך "לאכול" את המצב הזה. וזה נכון לגבי כל דבר בחיים. מה שנותר לי זה לאחל לה זה המון הצלחה והמון סבלנות.

Miss Mor

 

[אש לי]

אטיוד ובלו אני איתכם...לא מבינה

פסי לא תוקפת את האישה אבל גם את בטוח לא יודעת מה עשתה בתוך קירות ביתה ופתאום קצת מוזר שזה מפריע לה. אכן זה אחר, זה שונה,אחרת שאני מכירה סיפור דומה שמחה להתרגל אבל אהבתה בקרבתה.....משהו פה אכן לא ניראה לי קשורה. פסי סילחי לי אני עם אטיוד ובלו.

 

[פסיפלורה]

יקירתי..

הבעיה היא הרבה יותר נרחבת מאותו החופש שכולכם נעולים עליו.. החופש שכולם אוטומטית משייכים (ולא בצדק במקרה זה) להתפרפרויות מהצד. כאילו נוכחותו מפריעה לה בחיי שיגול סוערים שהיו לה כשלא היה.. חברה - לא כולם נעולים על סקס מחוץ למסגרת הנישואין! צאו מזה! יש דברים אחרים במערכת נישואים מלבד האורגזמה ומי מספק אותה! קראו שוב את ההסבר שלי לבלו..

 

[איש המערות]

דבר ראשון חושבים על מאהב

אבל בעצם המאהב בסיפור הזה, אותו אחד שמתראים איתו רק לפעמים, שמתגעגעים אליו, שלא צריכים לסבול מחסרונותיו אלא רק נהנים מהקצפת שבמפגשים קצרים איתו, בהם הוא מעניק תשומת לב מלכותית, אותו אדם הוא הבעל איש הקבע הקרבי. כבר היו כאן דיונים על הקושי ליצור זוגיות מלאה וטובה עם מאהב מופלא. לא תמיד זה מצליח. אתנבא שברוב המקרים דפוסי החיכוך מהזוגיות הקודמת עולים מחדש. אלא אם הופקו לקחים ותואמו ציפיות. במקרה הזה בכלל לא היתה זוגיות מלאה קודמת, כך שאפילו לקחים ממנה קשה להפיק. וסירוב המח"ט להשתתף בסדנא או ללמוד במסגרת אחרת איך ליצור זוגיות לא יאפשר לתאם ציפיות. בצבא אולי לא היה רגיל לתאם ציפיות. הוא מילא את ציפיות מפקדיו ופקודיו מילאו את ציפיותיו. פסי, תעבירי לה את הצעתה של פנטזיה וכל אינפורמציה רלוונטית. אחרת אני חושש שיגיעו לפורום "זוגיות במשבר" ואחרכך אולי לרבנות.

 

[פסיפלורה]

הועברה יותר מרק הצעה..

פנטזיה -

ענק. כל הכבוד על העזרה.

 

[...Blue]

להחזיר עטרה ליושנה..

נראה שהיא נקלעה למצב פרדוקסלי.. כשסוף סוף היא יכולה להשלים דקות וימים של אהבה עם בן זוגה, היא מחפשת עדיין את הפרטיות והשקט שלה? ייתכן שהתרגלה במשך השנים למצב של חיים לבד ולכן היא לא יודעת איך ל"אכול" את המצב החדש.. נשמע מקרה עצוב פסי.. לדעתי עם כל הקושי היא חייבת לנסות לחדש נעוריה ולחפש את קירבתו ואולי כך היא תצליח להחזיר את הגלגל לאחור ולפצות על שנים של חוסר קירבה.. blue

 

[דינה.מיט]

ומה איתו????

נכון שהיא התרגלה לבנות את סדר היום שלה לעצמה, בלי לדווח לאף אחד, בלי לצפות מאף אחד שיעשה עבורה מטלות שונות, היא התרגלה שהקצב בבית הוא הקצב שלה, ופתאום יש עוד מישהו בתמונה, יום יום הוא שם, לא רק לסופי שבוע וחופשות וזה לא קל לשנות את ההרגלים הקטנים של החיים ולהתרגל לנוכחות קבועה בעלת משקל בבית וגם הוא צריך ללמוד להשתלב בבית הזה וגם הוא צריך לרצות לא להיות מקל בגלגלים אלא שותף לחיים גם הוא צריך לגלות קצת התחשבות וגמישות ... זה לבנות מחדש את מערך ה"משפחה" צריך סבלנות, התחשבות והרבה אהבה ופתיחות, והידברות ורצון של שניהם ביחד ... וזה לא קל, אבל אפשרי, כנראה בהצלחה להם

 

[redredole]

פתאם בעלי ....פתאם אשתי

אני הייתי מציע להם דבר פשוט. לקחת שבועיים חופש היא מעבודתה את הילדים אם יש לאפסן אצל הסבתא ולנסוע שניהם ביחד לאי בודד או ליער או השד יודע לאן למצוא מחדש את הקשר בזוגיות בלי לחץ בלי סדר יום. לחזור לימים הראשונים של הקשר ולחזקו.

 

[מייקי69]

מציאות קרובה ומוכרת

התחלתי לקרוא את התגובות והפסקתי. די נדהמת לגלות שפיסה כל כך ישראלית ומוכרת - מתפרשת קצת כמו מדע בדיוני. אח שלי שירת בצבא עד גיל 40 - גיל הפרישה הצבאי הרישמי. הבית, האשה, הילדים, למדו לחיות בתוך מערכת מסוימת אחת, שהשתנתה בין לילה. ולא רק עבור האשה. כך גם עבור הגבר. כך גם הילדים. פתאום אבא בבית, וגם יש לו החוצפה להגיד את דעתו!!! הילדים כבר מתבגרים, רגילים ל"אני מאמין" של האם - כי זה מה שהיה שם כל השנים. והוא היה צריך לפלס את דרכו בתוך תא שהשתנה. למצוא לעצמו תפקיד בתוך המערכת המשפחתית הכמו חדשה. זה מצב לא פשוט, עבור כל חברי המשפחה. אני זוכרת שנפלתי מצחוק שלמוע, שבין יתר הקורסים שנתן הצבא למשתחררים, היה קורס של "איך להתלבש". כי תחשבו - חצי מהחיים עברו על האיש - במדים. אז זה היה החלק המשעשע. אין לי מושג אם הצבא נותן גם קורס ב"איך-לחזור-ןלהשתלב-במשפחה". אני מניחה שכל חברי הבית צריכים לגלות פתיחות וסובלנות שווה. ללמוד את החוקים הקיימים, לקבוע חדשים. לקבל חזרה את ה"אב-האובד", ולנסות להבין שהוא עומד בעצמו בלא מעט קשיים. ובאשר לו, הוא צריך להכנס ולהיטמע בזהירות, בהקשבה ובהמון סבלנות. הכל בבחינת מילים. תכל´ס - זה מסתדר. יש תקופה לא קלה של חיכוכים ואי נעימויות - בסוף מתיישרים. אפשר גם ללכת ליעוץ. או למקום "ניטראלי" שמאפשר הידברות. מעין קיצור דרך. משימה לא קלה - אך בהחלט אפשרית. אם רוצים באמת.

 

[פנטזיה נשית]

בעיה מוכרת, אמיתית וכואבת

כל כך מוכרת וכל כך ידועה ואני רוצה להעלות שאלה קטנה: האם הם לא עברו איזו סדנא של השתלבות בחיים החדשים? סדנת מעברים כל שהיא? אנשים במצב כזה של נישואין שיש בהם מרחק פיזי מאולץ מתפתחים כל אחד בנפרד עם נקודות מפגש שלא כמו זוגות "צפופים" שמתפתחים ביחד ולכן עכשיו בעצם הם מתחילים לחיות את ההתפתחות ההדדית כשהם בשלב שכל אחד מאד מעוצב בפני עצמו וזה כל כך קשה אין לי עצה פשוטה אני חושבת שחשיבה משותפת של שניהם מתוך קביעת הגבולות ההדדים מתוך הסבר אמיתי ופתוח מי רגיל למה ומי רוצה לשמור לעצמו איזה חלק מחייו ואולי אפילו התייעצות מקצועית עם פסיכולוג המתמחה בנושא מעברים (ויש לי כתובת אם היא רוצה) מניחה שגם לילדים יש קושי עם השינוי. בעקרון, פורשי צה"ל רשאים לקבל סדנאות השתלבות בשוק האזרחי עד שנה מיום השחרור ונדמה לי שגם הנשים יכולות להשתתף בחלק. כדאי לנצל את זה. אם צריך אני יכולה לברר את זה בקלות. אם רוצים לעבור את זה טוב רצוי לעבור את זה מבוקר ואפשר לפנות אלי במסרים

 

[פסיפלורה]

אכן יש סדנאות..

הצבא נותן כלים להתמודד עם החזרה לאזרחות ולמשפחה.. הבעיה שיש מבין הקצינים הגבוהים ש"כל החרטה הזו" לא בשבילם. הם "יסתדרו" לבד ולא צריך כל מיני קורסים כדי ללמד אותם איך לחיות. דחילק. היו מח"טים בצבא ופתאום לא ידעו לתפקד בתוך משפחה??

הם לא מבינים עד כמה הם טועים.. הלואי ויש מישהו מבין הקוראים שלנו ש"היה שם". שעבר את ההליך הזה של חזרה לאזרחות ולחיק המשפחה.. שיכול לתת זווית ראיה נוספת..

 

[פנטזיה נשית]

אי אפשר לחשוב בשביל מישהו אחר

אבל אף אחד לא נולד גאון והסדנאות הללו מאד עוזרות תני לי יום חושבת שמכירה מישהו שעשה בוודאי יש עוד כאלה שמכירים ואם היא רוצה שתפנה אלי במסר יש לי מידע ואנא מחקי את המשלוח השני תפוז מתעלל בי

 

[אחותו של שקספיר]

כמה מחבריי הטובים,או הפחות היו שם

חלק הצליחו להקים משפחה "חדשה"עם בת הזוג הישנה וחלק עזבו את הבית. הצבא מארגן כל מיני סדנאות תמיכה והכנה לאזרחות אבל אם אדם לא רוצה להקשיב,לא ישמע אם אדם חושב שיוכל לשוב בגיל 40 למשפחה שהקים בגיל 20 כאילו היה PAUS (אולי עם שגיאת כתיב) על החיים שנעצרו שם ולהמשיך מאותה נקודה-יש לו/לה בעיה. הם יכולים ,שניהם ביחד וכל אחד לחוד לנצל את ההזדמנות הזו לבחור את העתיד שלהם כזוג וכיחידים. ויכולים, גם להתעטף בענני רומנטיקה שבועיים בצימר בגליל אבל אח"כ היום יום, עלול לשחוק אותם כי הזוגיות שלהם עד כה הייתה מבוססת על דפוס אחד והמציאות עכשיו אחרת. או שילמדו להתשנות איתה או שלא. הבחירה שלהם.

 

[דג דניאל דן op]

Pause

בעצם זה כמו להכיר משהו חדש וללמוד איך לחיות איתו. בשביל זה צריך שניים. וזה לא קשור לטנגו! הוא והיא בכל מקרה נמצאים בתהליך. צריך לגרום להם להיות קשובים לעצמם ולשני. בד"כ שנוצרת מערכת יחסים חדשה זה קורה בצורה טבעית. כל אחד פתוח לשני ויודע מה הוא רוצה מהקשר. פה צריך לגרום להם להכנס למוד הזה.לשניהם. דניאל

 

[פנטזיה נשית]

בעיה מוכרת, אמיתית וכואבת

כל כך מוכרת וכל כך ידועה ואני רוצה להעלות שאלה קטנה: האם הם לא עברו איזו סדנא של השתלבות בחיים החדשים? סדנת מעברים כל שהיא? אנשים במצב כזה של נישואין שיש בהם מרחק פיזי מאולץ מתפתחים כל אחד בנפרד עם נקודות מפגש שלא כמו זוגות "צפופים" שמתפתחים ביחד ולכן עכשיו בעצם הם מתחילים לחיות את ההתפתחות ההדדית כשהם בשלב שכל אחד מאד מעוצב בפני עצמו וזה כל כך קשה אין לי עצה פשוטה אני חושבת שחשיבה משותפת של שניהם מתוך קביעת הגבולות ההדדים מתוך הסבר אמיתי ופתוח מי רגיל למה ומי רוצה לשמור לעצמו איזה חלק מחייו ואולי אפילו התייעצות מקצועית עם פסיכולוג המתמחה בנושא מעברים (ויש לי כתובת אם היא רוצה) מניחה שגם לילדים יש קושי עם השינוי. בעקרון, פורשי צה"ל רשאים לקבל סדנאות השתלבות בשוק האזרחי עד שנה מיום השחרור ונדמה לי שגם הנשים יכולות להשתתף בחלק. כדאי לנצל את זה. אם צריך אני יכולה לברר את זה בקלות. אם רוצים לעבור את זה טוב רצוי לעבור את זה מבוקר ואפשר לפנות אלי במסרים