פתאום באמצע החיים...

[אסנת ונסי]

פתאום באמצע החיים...

חברה שלי, בת 26, התאשפזה השבוע אחרי שקיבלה התקף שכלל איבוד הכרה (ליותר משעה וחצי), פירכוסים, קצף מהפה (התקף אפילפטי?). הרופאים עדיין לא איבחנו שום דבר אבל נתנו לה תרופות נגד אפילפסיה. האם ייתכן שאפילפסיה מופיעה בגיל כזה מאוחר? לא היו לה שום סימני מחלה לפני כן. עד מתי צריך לקחת את התרופות? כל החיים? אמרו לה לקחת את הכדורים במינון הולך וגדל (בשבוע הראשון כדור ביום, אח"כ 2 כדורים ביום וכ'ו) ומה זה בדיוק אפילפסיה? ממה זה נובע?

 

[אבא של אפי]

כן, ככה זה.

בעיקר מיצטרפים לאפילפסיה עד גיל 24 ומ-60 . היא טופסת את השורות האחרונות. עשו לה EEG , MRI ? רצוי שאת האיבחון הראשוני יעשה רופא נוירולוג שהוא מומחה לאפילפסיה שניקרא כמו אפימולוג. המינון אכן בהדרגה וגם שמפסיקים בהדרגה. האפילפסיה זה התפרצות של סערה חשמלית במח, אין אפשרות לחזות את תחילת האפילפסיה, יש גורמי סיכון כמו תורשה , חבלה בראש, שיבוש קל בהתפתחות מוחית, אבל בדרך כלל לא ידועה.

 

[מקגייוור27]

העיקר הבריאות

אפילפסיה יכולה לנבוע מכמה סיבות, אצלי למשל(לפחות כך אני טוען), זה התחיל מציפורן חודרנית(מה שנקרא "בשר פרא"), שצמח לי בבוהן של רגל ימין ואחרי ניתוח(עם הרדמה מקומית), היה לי התקף אפילפסיה ראשון, וזה היה בגיל 12, והיום אני כבר בן 28.ואת הכדורים צריך לקחת לפחות עד שמגיעים לאיזון עם ההתקפים, לפעמים זה כל החיים.

 

[אבא של אפי]

תיקראי כאן

http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=35&catId=101&PageId=846