למה יש מלחמות?
כי אנשים שבויים בתוך השנאות שלהם. זאת אומרת אין להם האומץ לבוא ולומר: אבא שלי הוא סתם חתכת ביריון אטום בן זונה, אמא שלי (הפולניות בהתגלמותה) ערפדית ,מוצצת דם ואנרגייה --עלוקה! ברגע שאתה מרשה לעצמך לומר זאת, לכעוס ולשנוא גם את אמא ואבא לאחר מכן תבוא באופן טבעי (אנרגייה הופכת) גם מחילה ואהבה.... אבל במקום זאת יותר מ-90% מאיתנו מזיינים את המוח כמה ההורים והסביבה שלנו היו מופלאים ונהדרים והכי גרוע זה שאת הלוקש הזה אנחנו מוכרים לעצמנו........ אנשים מפחדים לחוות את כאבם האותנטי (כפי שעשתה פה אורלי באומץ רב!) ולכן הם חשים מן תחושה כזאת לא ברורה של כעס ושנאה כדי שלא ייאלצו להטיל דופי בעצמם! והכעס והשנאה חייבים ללכת לאן שהוא, לא? אז מוצאים איזשהו אוייב חיצוני מבחוץ לנו מאשימים אותו בכל צרותינו והולכים לפרק לו את הצורה~!!!