פשיזם.

[יואב65]

פשיזם.

לפני 11 שנים בהיותי בכיתה י' קיבלתי שעורי בית בנושא הפשיזם והאם הוא אידאולוגיה מוצקה או טכניקה אופטורטוניסטית. אז יצא מאמר של פרופ' שטרנהל בנושא. אני חשבתי (בניגוד לתיזה של פרופ' שטרנהל) שהמדובר בטכניקה אופורטוניסטית. לראיה הצגתי את חשיבות ההחלטות שמקבל המנהיג והעובדה שהוא בעצם "מנהל" את ההצגה ומכריע לגבי סוגיות אידיאולוגיות. בנוסף הבאתי את ההתנהלות של סטלין במלחמת העולם השניה (לדעתי אז פעל סטלין כמנהיג פשיסטי לכל דבר). אז רבתי רבות עם המורה שלי בנושא (ואפילו ירדו לי על זה 10 נקודות בבגרות <- זו היתה בגרות יחודית והמורה שלנו בדקה אותה כך שאני יודע על מה איבדתי נקודות). אשמח אם תעזרו לי בשתי הנקודות: 1. האם הפשיזם אידיאולוגיה מוצקה או טכניקה אופורטוניסטית? 2. האם ניתן לומר כי סטלין ויתר על הקומוניזם ובעצם פעל כמנהיג פשיסטי לכל דבר בשנות מלחמת העולם השניה? בברכה יואב

 

[Boogieman]

כמה נקודות.

לדעתי חשוב להגדיר האם אנחנו מדברים על אידיאולוגיה תיאורטית או על הדרך בה היא מיושמת. יכול להיות שהשאלה שלך נוגעת בהבדל בין שתי התחומים הנ"ל. לגבי סטלין, את התנהלותו אפשר בקלות להשוות לזו של מנהיג פשיסטי, וגם באידיאולוגיה יש דמיון. אני לא הייתי אומר שהוא ויתר על הקומוניזם, אבל הקומוניזם בגרסת סטאלין היה שילוב של כמה דברים (כמו גם הפשיזם) ורחוק מאוד מהקומוניזם של מארקס ואפילו של לנין.

 

[יואב65]

תודה רבה

 

[טרה10]

פשיזם-פירושו אגודה.

ע"ש אגודת זרדים שהיה מושג -של אגודות סטודנטים ואחרים-בחברה האיטלקית. מוסוליני קרא על שם זה- את המפלגה שהקים-או יותר נכון הצטרף אליה ואח"כ השתלט עליה- כשהוא מסלק את יריביו בתוכה בדרכים שונות-כולל רציחות. וגם את יריביו במפלגות ובעיתונים. מכאן המושג פאשיזם אומץ- כדי לתאר פוליטיקה כוחנית רצחנית- בשם פאשיסטית. כל היתר הוא אנלוגיה או מטפורה-של הכותב ועל אחריותו. אכן- יש הרבה מקבילות בין התנהגותם של היטלר ומוסוליני שפעלו באותן עשרות שנים במקביל. לכן גם סטאלין- בהחלט יכול להצטרף ל[אגודת] שליטים זו. ובכבוד גדול.

 

[טחנת רוח]

הערה/תיקון

1. הסמל של אגודת הזרדים (פאשיו) שמסמלת את זה שכוחה של קבוצה גדול בהרבה מכוחו של היחיד, קדם בהרבה לאגודות סטודנטים כלשהן. הם אימצו את הסמל הזה מדברי ימי הרפובליקה הרומית, שם השתמשו בו במקור - אגודת זרדים שקשורים חזק ברצועה מסביבם, ומתוכה בולט גרזן. סמל מוחשי מאד של עוצמה ונחישות, שאכן סימל היטב את חוסנה ועוצמתה של רומא כלפי פנים וחוץ. 2. הפאשיו פירושו אגודה. הפאשיזם פירושו אידיאולוגיה של התאגדות. הרעיון העקרוני הוא שחשיבותה של ההתאגדות (והכוונה למדינה) עולה על חשיבותם של הפרטים בה (האזרחים), ובפשטות אידיאולוגיה של "המדינה מעל הכל" שדורשת פטריוטיזם אבסולוטי שבו האזרחים הם של המדינה ולא להיפך, ונדרשים לציות והקרבה מוחלטים לפי שיקול דעתה של המדינה (השלטון). מכאן ואילך זה כבר היה ענין של הפרשנות בפועל שניתנה לענין באיטליה, בספרד, ובגרמניה של היטלר, ובמקומות אחרים.

 

[פלדרמאוס]

הקרדיט שייך לדעתי דווקא ללנין

זכויות היוצרים על הרעיון הנוראי של אוליגרכיה מצומצמת השולטת במדינת ענק באמצעות מנגנוני דיכוי סמויים (משטרה חשאית, מחנות ריכוז, משפטי ראווה ) וגלויים (מפלגה שלטת יחידה, אידאולוגיה דוגמטית, מאבק בלתי פוסק בגזע / מעמד אחר) שייכות כולן ללנין.

 

[lithium1914]

עוד כמה הערות

בנוגע ל"פאשו": היו הרבה "פאשו"ים ("פאשי") באותה תקופה, הזה שמוסוליני הצטרף והשתלט עליו היה הפאשו המהפכני, ה-Fascio d'Azione Rivoluzionaria. בנוגע לאידאולוגיה הפשיסטית ולדומה והשונה בינה לבין מדינות טוטאליטאריות אחרות: להגיד שסטאלין "התנהג כמנהיג פשיסטי" זה חסר-משמעות, דיקטטורים בד"כ פועלים על דעת עצמם, או בעצת יועצים, אבל מקבלים החלטות בעצמם בלעדית. כלומר, ניתן לשוות "התנהגות פשיסטית" כמעט לכל מנהיג שנותן משקל-יתר לעצמו (משתדל ככל הניתן לא לגלוש לאקטואליה). המכנה המשותף לאיטליה, גרמניה וברה"מ במובן הזה הוא היותן טוטאליטאריות, על המאפיינים שמנה פלדרמאוס. לעומת-זאת, הבדל שאי-אפשר להפריז בחשיבותו בין איטליה לבין גרמניה וברה"מ למשל, הוא שהלאומיות הפשיסטית היא אינטגרלית, ואורגנית -- משמע, היא משותפת לכולם, בלי הבדלי הגזע והמעמד שהודגשו בשתי הדיקטטורות הטוטאליטאריות האחרות. עד 1938 בעצם, לא היתה רדיפה ממסדית גזענית של ממש באיטליה (גם אם היו בה גטאות מפורסמים), ומוסליני (כמו, אם לקחת דוגמא מקומית, ז'בוטינסקי), התנגד לכל פילוג מעמדי או סכסוך אזרחי אחר שיערער את אחדות ועליונות הלאום.

 

[mishauli]

פשיזם, לפחות באיטליה, זו אידיאולוג-

יה מוצקה. כנ"ל - נאציזם בגרמניה. בטרם נעבור לסטאלין, חשוב להזכיר כי פשיזם על גווניו הינו תמיד תנועה אתנוצנטרית. לעומתו הקומוניזם שואף לשליטה עולמית, גם אם מדי פעם מכריזים מנהיגיו שאפשר לבנות אותו במדינה בודדת. אזכיר גם כי שמה של "ברית הרפובליקות המועצתיות וסוציאליסטיות" (בתרגום קלוקל לעברית - "ברית המועצות") אינו מצביע על מיקום גיאגרפי כלשהו, אלא מלכתחילה נועד ל"ברית כלל-עולמית של רפובליקות מועצתיות סובייטיות". בניגוד לדברי סטאלין, בעיקר לעוזני אורחיו המערביים, על הסתפקות בבניית סוציאליזם במדינה אחת, חתר הוא לשליטה עולמית. כאמרת ויקטור סובורוב, היטלר היה מוכן להקריב חיי אומות העולם למען אושרו של העם הגרמני, והקומוניסטים היו מוכנים להקריב את עמם למען אושרו של העולם הקומוניסטי המאוחד. רק ב-3.7.41 , כשנאם לעמו לראשונה אחרי הפלישה הגרמנית, סטה סטאלין מהקו הקומוניסטי כאשר החל לדבר על ברה"מ כעל מולדת רוסית במקום מולדת הפרולטריון העולמי. זאת משום שהבין כי רק קריאה להצלת המולדת הלאומית תמצא הד בלבבות חייליו. אבל לקראת סוף המלחמה, כשהניצחון היה בכיסו, שבו השאיפות להשטלתות עולמית - אפשר לראות זאת מהתעמולה והמעשים של ברה"מ. לכן הייתי אומר שרק בשנות המלחמה הקשות נהג סטאלין כמנהיג פשיסטי שרק טובת עמו לעיניו. אבל גם בעת המלחמה, כמו שלפניה ואחריה, רודן מוחלט זה היה חכם ומסוכן מהיטלר וממוסוליני.

 

[זיו טל]

אבחנה מעניינת בהחלט.

 

[טרה10]

האבחנות והמאפיינים מצביעים על

מצב מסובך הרבה יותר מזה שהיה מוכר בהתייחסות ההיסטורית לטוטליטריות. כשמוכרת לנו יותר- ההשפעה של תקשורת ההמונים-זו שג'ורג' אורוול הצביע עליה בספריו כשהוא מתכוון לרוסיה ולגרמניה.מתברר כמה הוא צדק. ההתנהלות של גרמניה מול כל העולם-בשנות ה-30-40 כשהעם הגרמני הולך כמו עיוור אחרי מנהיג מטורף- רק בגל ההבטחות והמימוש של הבראת הכלכלה- ומאמץ כל דבר שעלה במוח מטורף כאילו הוא האמת האחת והיחידה. תוך ניצול הלאומניות והגזענות כרגש טהור..בין השאר מפחד. יוצא שהפחד- וגם האופורטוניזם- ו/או אינטרס האישי הביאו להשתלטות אידאולוגיה-ותקוה לעולם טוב יותר.לעמת זה יש חברות שנפסלת בהן כל אידאולוגיה. למעשה זה מה שקרה[בין השאר] בגרמניה שרעיון אחד החליף רעיון קודם-או התיימר לכך. כידוע-השימוש בסמלים-כמו צלב הקרס, או הפטיש והמגל- שהוא מעין פטישיזם-החליף את הצלב. שלטון שמתמש במנגנונים מול ההמונים היחידים למטרותיו-מעלה נושאים שונים-לסדר היום הציבורי-בלי לפרט-[כמו למשל ההתעסקות בקו העוני-כשברור מה הסיבות לכך] כך גם הקומוניזם עלה לשלטון כשהוא דוגל ברווחה ובחופש-במקום הדיכוי של הצאר-ושהגיע לאותו מקום. ממולם ההקפדה על החוקה בארה"ב-שבה קשה להצביע על דיקטטור. ואחרי כל זה היה מי ששאל כאן שאולי עדיף האבסולוטיזם.? [האם הוא התכוון לזה שהיה ברייכסטאג או בקרמלין.?]

 

[שינובי5]

תשובה לשאלות המעניינות שלך

1. פאשיזם היא אידיולוגיה מוצקה למדי. יש בה זרמים מגוונים. לכן תצטרך לרדת ולחקור את הפאשיזם במדינות שונות, יען כי לכל אחת מהן היו תפיסות שונות. יחד עם זאת הן היו זהות בזיהוי האוייב שלהן. 2. הוא לא ויתר על הקומוניזם בתפיסתו כלל ועיקר, הוא היה לצערו מן הסתם, פרגמטיסט. סטלין הבין שחייליו יקריבו את עצמם למען המולדת ולא למען רעיון אבסטרקטי כמו קומיניזם, ולכן דאג להדגיש את האספקט הפטריוטי, ולעמעם את הפן האידיולוגי. לכן התשובה לשאלתך שוב בצד האפור של הדברים.