פשוט.

פשוט.

האמת היא שאני זו שביקשתי את זה כשהנחתי לו ראש על הרגל. הירך שלו נראתה כזו מזמינה וגברית ומתוך איזה אינסטינקט שהיה לי פתאום, ידעתי שאני צריכה להרגיש אותה נוגעת בפנים שלי.
היינו לבטח באיזו צפייה בתכנית בטלוויזיה, שלבטח לא עניינה אותי מספיק בכדי שאשכח או אדחיק את מה שקורה לי באותו הרגע. התחלתי לזלוג אליו.

ככה הגעתי לשם. וזה לא שרק הנחתי את הראש בטבעיות של מנוחה, אלא התחלתי גם לנשק את הירך בנשיקות קטנות, בתקווה שיהיו פתייניות מספיק, שיראו לו שאני כבר שם, בתוך "זה". ושום דבר לא היה מתוכנן, כמובן, במיוחד לא החשק הגואה בי, המבקש שלי, להיות לו עכשיו שפחה קטנה ושימושית. וכף היד שלו מיד מצאה את מקומה בין השערות שלי, ספק מלטפת אותן או מושכת בהן, איך יכולתי לשים לב ורק רציתי לקבור את עצמי בגוף המוכר שלו.

הוא יודע עוד לפניי שאני זולגת, ויכול לראות שתנועות הגוף שלי כבר אינן שייכות לי, אלא לו. אז אני מספרת לו בקול מה קורה לי, מתמללת ומבקשת. בלב אני מבקשת שירצה גם, שיבוא וייקח אותי. שנינו יודעים לאן.
הדמעות שלי על כף היד שלו לא מאחרות לבוא. וזה נעים ואני משתגעת מהכוח שלו, שלא מרפה לי מהלב. והאמת היא, שזה לא נמאס.
 

matteryou2

New member
מדהים :)

יש לי קנאה לצד הנשי הנשלט, יוצאים משם עומקים ועוצמות מהדברים הכל כל פשוטים.
 


אני חושבת שחייבים לדעת להנות מהפשטות.
אבל מה אני יודעת...
 
לפעמים

אני מרגישה תחושה עזה ובוהקת - ובטוחה שאף אחד אחר בעולם לא יכול להבין איך זה מרגיש.
ואז- אני קוראת משהו כזה - ומבינה שטעיתי. שיש מישהו שמבין את זה בדיוק, לחלוטין.
זה כ"כ לא מובן מאליו... אז אני מצטמררת בטירוף.
&nbsp
ניסיתי להתאפק ולא להגיב, אבל שוט מי - פשוט לא יכולתי.
הפוסט הזה ממש לא פשוט ובטח שלא פשטני - הוא יפהפה ונוגע, ומרוב שהתחברתי לכל מילה - שטפה אותי צמרמורת שעד עכשיו כשאני כותבת, עדיין לא נרגעה.
&nbsp
תודה על מילים באמת מרגשות.
&nbsp
נ.ב. הדימוי של זליגה - פשוט מהמם (במובן של overwelming, לא ה"שיואו 100ממת").
 

A לוןA

New member
איזה כיף

כשהמוכר והאהוב תמיד ממשיך לרגש ולחדש- ולהיות בו זמנית גם הכי טבעי וגם הכי ממכר.
&nbsp
את פשוט... נהדרת. זהו.
 

Whip

New member
מקסים בעיני

הרגע החמקמק הזה -
הסוויץ' בין הונילה לשליטה,
ההתמסרות של הגוף
ההתמכרות של הלב...
כתוב נפלא.
&nbsp
&nbsp
 
למעלה